בעקבות הוספת הרקמה הפלסטינית לרשימת המורשת התרבותית הבלתי מוחשית של אונסק"ו בדצמבר האחרון, הכריז המוזיאון הפלסטיני על שיתוף פעולה עם מוזיאון ויקטוריה ואלברט (A&V) בלונדון לשימור טקסטיל מסורתי הודות למענק של 484,298 דולר מקרן Aliph, הברית להגנת המורשת באזורי עימות.
השותפות הראשונה בין שני המוזיאונים שואפת לפתח את קיבולת מחלקת האוספים של המוזיאון הפלסטיני והקמת סטודיו לשימור הטקסטיל ראשון בפלסטין. הפרויקט החל בינואר ויימשך עד דצמבר 2023.
החודש, שלושה שומרי טקסטיל פלסטינים - כולל מומחה טקסטיל שנשכר לאחרונה - יבקרו ב-A&V כדי ללמוד על שימור טקסטיל וניהול אוספים. בתחילה בהובלת מומחי A&V, עבודות השימור יתחילו בסתיו במוזיאון הפלסטיני. תכנית ציבורית מקבילה במוזיאון תכלול סדנאות, הרצאות והסברה לקהילות מקומיות.
שימור תובס פלסטיני רקום מביר אל-סאבי (שנות ה-40) במוזיאון הפלסטיני ב-2021
צילום: חרת יוסף; © המוזיאון הפלסטיני
המוזיאון הפלסטיני אומר בהצהרה כי הוא "שואף שהסטודיו הזה יהיה מרכז המצוינות המקומי והאזורי הראשון שיענה על צורכי שימור הטקסטיל ויספק הדרכת שיטות עבודה מומלצות לאספנים פלסטינים מוסדיים ופרטיים". הוא יתעד וישמר את המורשת החומרית של האזור "הנמצאת בסכנה", במיוחד תובסים - שמלות רקומות צבעוניות מסורתיות המהוות סמלים רבי עוצמה של התרבות הפלסטינית.
כ-100 שמלות נתרמו לאחרונה למוזיאון על ידי נשים פלסטיניות וערביות-אמריקאיות מהוועדה לשימור המורשת הפלסטינית, וכן על ידי אספן בצרפת. הם מספרים את סיפוריהם של ערים, עיירות וכפרים באמצעות מוטיבים מורכבים של אמנות עממית. אומרים שחלק מהסמלים הם מהתקופה הכנענית (1800-1200 לפנה"ס). מקורו של ה'תובס' בתחילת המאה ה-19 והוא הגיע לבגרות כסמלים של הלאומיות הפלסטינית לאחר הנכבה ב-1948.
עבור מנהלת הפרויקטים של המוזיאון הפלסטיני רובה טוטה, שאמה וסבתה העבירו לה את מלאכת אמנות הרקמה בילדותה, הקמת הסטודיו לשימור היא סוג של התנגדות תרבותית. מענק אליף יעזור, לדבריה, "לשמר ולקדם את היופי של אמנות הטקסטיל שלנו הן בתוך ומחוץ לפלסטין".