אהוד פקר / קנה המידה
1928–2016
Ehud Pecker / The Scale
אוצרת: אירית לוין
האמן פעל מסוף שנות ה-60 ועד מחצית שנות ה-70. הוא הציג בתערוכות קבוצתיות ועבודותיו בלטו וזכו לחשיפה נרחבת בעיתונות התקופה. לאחר מכן חדל להציג אך המשיך כל העת לעבוד וליצור. לצד היצירה הפלסטית כתב שירה, הלחין מוזיקה ופיתח משחקי חשיבה. שיריו פורסמו בין היתר בכתב העת "עיתון 77". בשנת 2014 שחזר את פסלו "הגדרת הפירמידה" ותרם אותו למוזיאון תל אביב. הפסל הוצג לצד עבודה נוספת שלו בתערוכת האוסף הישראלי של המוזיאון.
ללא כותרת, 1972-1975, אקריליק על עץ לבוד, 120X155 ס"מ
צילום: אבי אמסלם
בתערוכה בבית האמנים תל אביב מוצגים אובייקטים פיסוליים ומקטים בדיקט בדו-ממד ובתלת-ממד משנות ה-70 המעבירים את הלכי הרוח של היצירה המינימליסטית המוקדמת, לצד עבודות נייר, ספרי סקיצות ויומנים של האמן המאירים גם שנים מאוחרות שבהן עסק ברישום ובציור גאומטרי/ פיגורטיבי/ סוריאליסטי ובדיוקנאות עצמיים. כמו כן מוצגים בתערוכה חומרים תיעודיים.
לדברי גבריאל טלפיר (1973) אהוד פקר "נמנה עם אותו אוונגרד בארץ, המבקש להיאחז באמצעים ובחומרים חדשים, כדי ליצור יחידה ויזואלית חדשה; לזכותו יש להדגיש שהוא מצטיין ברגישות רבה ובכוח ניתוח אינטלקטואלי שאפשרו לו למצוא אופני הבעה שונים ואף נוגדים [...] עסק בציור, מוסיקה, כתב שירים; הוא בוגר הטכניון בחיפה, שם למד הנדסת-בנין. ובכן, הרגישות לציור, השירה, המוסיקה והיכולת לבנות אובייקטים המורכבים ביותר, אופייניים לדמותו האמנותית".
פקר היה מבאי ביתו של האמן רפי לביא, בוגר ממורו ביותר מעשור, למד ועבד בחברת אמנים צעירים כמו תמר גטר, אפרת נתן, נחום טבת ומיכל נאמן, וזכה להערכה רבה על עבודותיו בתקופה זו. מרבית היצירות הגאומטריות המינימליסטיות משנים אלו לא נשמרו, לעיתים נותרו רק דגמים. אולם בארכיון האמן נותרו עשרות מחברות, יומנים וספרי סקיצות, בהם מופיעים הגיגים בכתב ורעיונות חזותיים בצבע.
ללא כותרת, 1972-1975,מאקט, אקריליק על עץ לבוד, 45X45X30 ס"מ
צילום: אבי אמסלם
על תערוכת היחיד שלו שהוצגה בגלריה צ'מירינסקי בשנת 1972, כתב פרופ' רן שחורי ב”הארץ": "ציוריו של אהוד פקר הם כעין דו-שיח בין המשטח המצויר לבין מסגרת הציור. אין הוא מקבל כמובן מאליו את הפורמט המרובע הרגיל, אלא חותך ומנסר את לוחות הדיקט שעליהם הוא מצייר, בזוויות ובכיוונים שונים. כך נוצר משטח רב-צלעי וא-סימטרי הפועל ליצירת מתחים צורניים. בניגוד או בהמשך לקווי הגזירה האלה הוא בונה קומפוזיציה, הנוטה לרוב למינימליזציה. רוב המתחים נבנים ממשחק רב-ערכי של פרספקטיבות מעוותות. נמשכת אחר הצלע האלכסונית היוצרת תדמית של קיר החודר לחלל, אך אלמנט צורני מופיע ומשטיח רושם זה".
אירית לוין , אוצרת
הגדרת קו, 1972, אקריליק על עץ לבוד וסרגלים
בית האמנים תל אביב, אלחריזי 9 תל אביב
פתיחה: יום חמישי, 17.3.2022, בשעה 19:00
שיח גלריה והשקת קטלוג: יום רביעי, 6.4.2022, בשעה 18:00
9/4/2022 - 17/3/2022
ימים ב'-ה' 10:00-13:00 17:00-19:00, ו' 10:00-13:00, שבת 11:00-14:00
-
2. התערוכה: "שטה לשום מקום"
באוצרותה של רעיה קידר.
הרעיון לתערוכה נולד על רקע הקשיים בהרגעת הרוחות הסוערות שחווינו בשנים 2020 – 2021, חוסר שקט חברתי, ארבע מערכות בחירות ללא הכרעה חד משמעית וקשיים בהרכבת הממשלה, נתנו לרבים מאיתנו הרגשה של מדינה במשבר, כאוס, תהום וחושך, אין מוצא ושום דבר. תחושת אובדן הדרך המשותפת לכולנו הייתה המשמעותית מכולן.
האמנים המשתתפים בתערוכה התייחסו למושג "שום מקום" ונגעו באמצעותו במרחבי אי הודאות של חיינו הפרטיים והחברתיים. שמאי גיבש פיסל בחמר גוף מעוגל, שעליו קבע סירה מפרש קטנה הנאבקת לא ליפול ממנו לים. מיכל ביבר הביאה אל בד הציור שלה פליטים הנדחסים לתוך סירה צרה מלהכיל אותם. ריקי פוך רשמה עוגנים בחוטי מתכת שונים ועזרה להחזיר את התקווה לחיינו.
שטה לשום מקום. תערוכה קבוצתית
האמנים המשתתפים: איבון הלמריך, איה חוברס, אלינור רותם, ג'וזיאן ונונו, דבורה מורג, דובי קדמון, דורון פולק, דורון פורמן, דליה ברקי, דליה זרחיה, זאב קרישר, חווה גילון, טלי בלומנאו, יונת חמיידס, ליאור הרשקוביץ, מיכל ביבר, משה וולך, נבויה ימגוצ'י, עודד בן חפ"ר, עזגד יבשם, רות ברקאי,ריקי פוך, שיאל יהלום נירן, שמאי גיבש, שרי מנולה שטמפלר, תמר לדרברג.
-
התערוכה: "ואור על פני תהום",
של האמן הרב תחומי שי אלכסנדרוני
באוצרותה של חניתה אליצור.
התערוכה משלבת שתי תשוקות של אלכסנדרוני. האחת, עיסוק בתהליכי החלדה במובן הממשי ובמובן השאול והשנייה, שירה וספרות ושאיבת השראה מהן לעבודותיו. בתערוכה זו אלכסנדרוני משתמש בטכניקות עבודה שונות (ציור, תלת מימד ועבודת וידאו) אשר כולן סובבות סביב תהליכי החלדה, בעוד שנושא התערוכה שואב השראה משיר פרי עטו של הסופר גינתר גראס, ״הקרב הימי״ (השיר מופיע גם כעבודה בתערוכה). לתערוכה אם כן, מכנה משותף טכני (תהליכי החלדה) ומכנה משותף תמטי-השראתי אשר שלובים זה בזה. שילוב ההשראה התמטית עם העיסוק בחלודה בחומרים שונים מוליד תערוכה ייחודית ומרתקת.
ואור על פני תהום. שי אלכסנדרוני
החלודה יוצרת צורות ודימויים, כתמים וקווים, תמונות מופשטות או ריאליסטיות, אך גם נושאת בחובה משמעות נלווית, סאב-טקסטואלית, הנובעת מפעולתה ההרסנית, אך הטבעית. החלודה מהווה תשתית לעיסוק של אלכסנדרוני בשירו הקצר של גינתר גראס "הקרב הימי" המתאר, לכאורה, קרב בין שתי ציוויליזציות או לחילופין בין המודרנה לבין המסורת, בין העולם החדש לבין העולם הישן. הקרב הוא הדדי, בו זמני ושני הצדדים מפסידים בו. בקרב הזה ובמלחמות ככלל אין מנצחים - כולם מפסידים.
בסדנה לאמנות שד' דואני 25 יבנה, שתי התערוכות. נעילה: 6.4.22.
-
3.תערוכת דיזיין-ארט:"re-edition"
צחי נבו - תערוכה מתחם רידייזין
צילום גיא רשקובן
תערוכת re-edition, מהווה חלון הצצה יוצא דופן לקיומה של סצנת "דיזיין-ארט" מקומית וחושפת במקביל גם את הקהל המקצועי וגם את הקהל הרחב ליכולות יצירה ייחודיות, מרעננות ומסקרנות, אשר כמעט ואינן מוצגות בפלטפורמות התרבותיות המסורתיות המוכרות בישראל כיום כמו מוזיאונים, גלריות וחנויות עיצוב.
כל 24 המעצבים שנבחרו לקחת חלק בתערוכה, נחשבים לקולות המובילים בסצנת העיצוב האמנותי בישראל. המעצבים מציגים תהליכי עבודה חדשניים, החל משלב ניסוח הרעיון ועד יצירת האובייקטים הסופית, שמשלבים בהרמוניה קראפט וטכנולוגיה. בתערוכה יוצגו מעל ל- 40 אובייקטים מתחומי הריהוט, התאורה, הדקורציה, כלי הבית והעיצוב הפיסולי אשר מהווים חלון הצצה לקיומה של סצנת "דיזיין-ארט" המקומית.
האמנים המשתתפים בתערוכה: מיקי מן, תמר ברניצקי, תמר ניקס, צחי נבו, אוהד בנית, אסף וינברום, נעם דובר ומיכל צדרבאום, תומר נתנאל לוי, רועי יהלומי, שי אלפיה, קובי סיבוני, ירדן קולסי ודבורה פישר, תומר ביסמוט, דניאל אלקיים, מאור אהרון, סטודיו ביקאקו, תומר נחשון, אורטל זקס, יואב שביט, אדיר יעקבי, שיר גבע, יוני צ'צ'יק, גיא פלומבו ויערה רבינוביץ.
תצוגת האובייקטים המתודית בתערוכה וסדרה של אירועי תוכן שתתקיים במסגרתה, מכוונת ליצירת טרמינולוגיה מקצועית חדשה, שתעודד אספנות של פריטי עיצוב בלעדיים בשוק המקומי. התערוכה מעודדת את פיתוח הטעם האישי האינדיבידואלי והחשיבות של רכישת אובייקטים על זמניים, שאינם מושפעים מטרנדים וממגמות חולפות, אלא תורמים משמעותית לעיצובם של חללי פנים אקספרסיביים ופורצי דרך.
תערוכה של תמר ניקס re edition
צילום גיא רשקובן
אוצר התערוכה תומר נתנאל לוי, אמן-מעצב ובעל הסטודיו "תומי דיזיין" לעיצוב רהיטים ממתכת, תושב יפו. גוף עבודותיו בוחן את תחום העיצוב ככלי לביטוי אישי, ומקיים תהליך יצירה אינטואיטיבי, אשר בבסיסו נרטיב – סיפור השזור בלב האובייקטים. מיזם זה הוא אחד בשורה של מהלכים אותם מבקש תומר לקיים על מנת לעורר שיח מקומי אודות אספנות פרטי עיצוב. לדבריו: "תערוכת re-edition מבקשת לחשוף את קיומה של סצנת "דיזיין ארט" מקומית צעירה ובועטת. מגמת אספנות העיצוב אשר הולכת ותופסת תאוצה בעולם, מסמנת כיצד קו התפר שבין עולמות העיצוב לאמנות מיטשטש וקהלים פרטיים ומקצועיים מפתחים טעם אישי מובחן ואוספים אובייקטים מקוריים וחד פעמיים, מעשה ידם של מעצבים. כל אחד מן המעצבים שנבחרו לקחת חלק בתערוכה, נחשבים לקולות המובילים בסצנת העיצוב האמנותי בישראל וייצרו אובייקטים ייחודיים במהדורה מוגבלת, חתומה וממוספרת שתוצג לראשונה במסגרת התערוכה".
רידזיין מהווה מקום מפגש לכל המתעניינים בעולמות העיצוב לבית מקונים שחשופים למגוון נדיר של פרטי עיצוב, דרך אדריכלים ומעצבים שמשרדיהם ממוקמים ב- dlounge - מרחב העבודה הייחודי לקהל מקצועי ועד סטודנטים שיכולים ללמוד עיצוב בשנקר.
תערוכה של תומר נתנאל לוי
צילום גיא רשקובן
תערוכה ״ re-edition ״, במתחם העיצוב redesign אוצר: תומר נתנאל לוי
פתיחה לקהל הרחב: 15 במרץ 2022, נעילה: 15 במאי 2022
כתובת המרכז: דרך חיפה 44 קרית אתא (סמוך לאיקאה צפון)