מוזיאון ישראל נתבע על ידי יורשיהם של קורבנות שואה בעקבות הגדה יקרת ערך

כתב יד יהודי נדיר מהמאה ה-14 הוא הנושא לתביעה חסרת תקדים שהוגשה השבוע נגד מוזיאון ישראל בירושלים. המוסד מסרב להחזיר את 'הגדת ראש הציפורים', שנמצאת באוסף שלו מאז 1946, ליורשיו של לודוויג מרום, פוליטיקאי גרמני שהיה מראשוני הקורבנות היהודים בשואה.

התיק הוגש לבית המשפט העליון בניו יורק על ידי ארבעה מנכדיו של מרום - ששלושה מהם גם ניצולי שואה - כדי לדרוש את החזרת החפץ אליהם. זו הפעם הראשונה בה הוגשה תביעת השבה על חפץ שאבד לכאורה בשואה נגד מוזיאון כלשהו בישראל.

מקורו ובעלותו השנויות במחלוקת של הספר הובאו לידיעת הציבור בשנת 2016 כאשר יורשיו של מרום החלו לדרוש פיצוי כספי מהמוזיאון על מה שהם רואים כהחזקה בלתי חוקית של הירושה המשפחתית שלהם.

מתוארך לסביבות שנת 1300, כתב היד הופק בדרום גרמניה ומתואר על ידי המוזיאון כ'הגדה של פסח' האשכנזית העתיקה ביותר ששרדה, טקסט פולחני המשמש בערב חג הפסח. בעוד שהמוזיאון סירב להעריך את שווי השוק של כתב היד, התביעה טוענת שהוא שווה 10 מיליון דולר.

בסביבות 1910, הוא ניתן ללודוויג מרום, עורך דין מקרלסרוהה, שהיה אחד היהודים הבודדים ששימשו בפרלמנט הגרמני במהלך עליית הנאציזם. מבקר גלוי ונחוש של הרייך השלישי, הוא נרצח במחנה הריכוז קיסלאו ב-1933.

בתלונה לבית המשפט שהגיעה ל- The Art Newspaper, טוענים התובעים - אלי ברזילי, דומיניק אייברי, אנדרה פישר ולודוויג מרום - כי הספר נגנב לאחר שהנאצים אילצו את משפחת מרום לעבור דירה בעקבות מעצרו של לודוויג. הספר מוצב כעת באופן בולט במוזיאון בתצוגה קבועה. בעקבות בקשות מרובות של בתו המנוחה של לודוויג מרום, אליזבת, תלוי לוח ליד התצוגה, מאז שנות ה-80. נכתב כי הספר היה ברשות משפחת מרום בתקופה הנאצית, אך כיום הוא בבעלות המוזיאון: האמירה האחרונה מופרכת על ידי יורשיו של מרום.

טענתם המרכזית היא שההגדה נרכשה על ידי המוזיאון הלאומי בצלאל (ששולב במוזיאון ישראל ב-1965) ללא הסכמת המשפחה "בסכום של 600 דולר בעסקת חדר אחורי ללא קבלת כל הוכחת בעלות". טענות של מוכר הרמן קאהן, פליט יהודי שהיה שכנם של משפחת מרום בקרלסרוהה, בנוגע לסטטוס החוקי של הספר, התבררו כלא נכונות כאשר הוא נשאל את השאלות הפשוטות ביותר. בתביעה נטען כי המוזיאון הסיר גם דף אחורי מכתב היד שהראה שהספר היה ברשות המשפחה יותר מ-75 שנה והם מאשימים את המוזיאון בכישלון מכוון לחקור אם הפריט נגנב.

יורשיו של מרום טוענים גם כי המוזיאון, במשך יותר משלושה עשורים, סירב להכיר בתביעות הבעלות הלגיטימיות שהוציאה אליזבת, בטענה כי ההגדה "שייכת לעם היהודי". עם זאת, במוזיאון ישראל טוענים כי אליזבת עצמה היא שהעניקה למוסד את הזכות להמשיך ולהציג את החפץ.

"בשנת 1950, מקורב עסקי של לודוויג מרום ז"ל סיפר לבתו של מרום, אליזבת, כי ההגדה נרכשה בישראל על ידי מוזיאון בצלאל. בשנת 1984 ביקרה אליזבת במוזיאון ישראל ובעקבות כך כתבה מכתב בשם המשפחה כי ההגדה צריכה להמשיך להיות חלק מאוסף המוזיאון 'לטובת הציבור'. לבקשתה, התווית עודכנה כדי להכיר במשפחה", מהמוזיאון נמסר בהודעה ששותפה ב- The Art Newspaper. "מצער ש-40 שנה לאחר שאליזבת כתבה למוזיאון ישראל שההגדה צריכה להישאר באוסף שלה, הבת שלה, האחיינית והאחיינים תובעים את המוזיאון בניסיון לבטל את רצונותיה".

בתגובה, אומר מאיר הלר, היועץ המשפטי של התובעים ל-The Art Newspaper: "המוזיאון יודע היטב שאליזבת שקלה לתבוע את המוזיאון, וסירבה לוותר על בעלות המשפחה על ההגדה. העובדה שאליזבת האמינה, וכך גם היורשים כיום, במתן גישה של ההגדה לציבור אינם נותנים למוזיאון כל בסיס לתבוע בעלות על רכוש המשפחה, אז או היום".

התובעים מבקשים להוציא את הספר פיזית ממוזיאון ישראל ולשנות את שמו ל"הגדת מרום". לאחר מכן הם מקווים להציג אותו בפומבי ב"מוסד ראוי". עם זאת, הפוטנציאל הרווחי של הספר הוא כנראה גם סיבה לדרוש את החזרתו המלאה. בשנת 2008 פרסם מוזיאון ישראל ספר פופ-אפ המבוסס על 'הגדת ראש הציפורים', שעדיין ניתן לקנות בסניפים בניו יורק. חלקים מההגדה שוחזרו בצבע מלא ב- The Medieval Haggadah: Art, Narrative, and Religious Imagination, שיצא לאור בהוצאת אוניברסיטת ייל ב-2011; תמונות של דפים מהספרים נמכרות גם כגלויות בחנות המתנות של מוזיאון ישראל.

תיאור ההגדה כנמצאת באוסף של מוזיאון ישראל וכתיבת בעלותם של בני הזוג בלשון עבר גרם לתובעים נזקים כספיים שכן היא "מפחיתה את ערך זכויות הבעלות שלהם אם ירצו למכור את ההגדה", נכתב בתלונה. יתרה מזאת, "נמנע מהם הערך הכספי שהם אמורים לקבל ממכירות הגדת הפופ אפ שהמוזיאון הוציא".

ככל הנראה זוהי תביעת השבת האמנות האחרונה בהיסטוריה מהשואה, שהוגשה על ידי יורשים שהם בעצמם ניצולי שואה.