אמנים רוסים לא מוכרים ערכו הפגנות בשידור חי בטלוויזיה או הציגו מיצגים מול הקרמלין. כיום, מקום הימצאם אינו ידוע. אבל כמה אמנים רוסים מפורסמים מחו על פלישת ולדימיר פוטין לאוקראינה? אחד, לכל הפחות.
מקסים קנטור גדל במוסקבה אך מאז עזב את רוסיה. הוא התחנך באוניברסיטה הממלכתית של מוסקבה לאמנות הדפוס והוא חבר באקדמיה הרוסית לאמנות. ב-1997 ייצג את רוסיה בביאנלה בוונציה. בעבר הוא התבקש על ידי משטרו של פוטין להיות קומיסר המדינה לאמנויות ברוסיה.
אולם היום, במוזיאון הלאומי להיסטוריה ואמנות בלוקסמבורג, תוצג תערוכה של ציוריו של קנטור - והכותרת של התערוכה לא יכולה להיות יותר נוקבת: The Rape of Europe(האונס של אירופה). התערוכה תוצג עד ה-16 באוקטובר.
התערוכה, אומר קנטור בראיון, הורכבה תוך שישה שבועות "בתנאי חירום". היא מציגה יצירות שיצר האמן עוד השנה והיא מבוימת מתוך שאיפה: "לחשוף" את המשטר הרוסי, ולהעיר את אזרחי אירופה מפני הסכנות העומדות בפניהם, כיבשת, מהקרמלין. "אוקראינה מותקפת. אבל גם אירופה מותקפת", אומר קנטור ל-The Art Newspaper. "אנחנו עדיין לא מבינים את זה, ואנחנו פשוט חייבים".
ציוריו של קנטור מתריסים כמו הכותרות שלו; הוקעות אכזריות ומטריפות של "המלחמה השפלה הזו של אדונים ניאו-פיאודליים", הוא אומר. אלו ציורים רוסיים, הוא מוסיף; נוצרו במורשתם של טולסטוי ופסטרנק. הם מונחים נרטיביים שנועדו לנער אותנו משאננותנו. "המלחמה לא הייתה הפתעה עבורי", אומר קנטור. "היא אחת החוליות בשרשרת. זה לא האירוע הראשון ולא יהיה האירוע האחרון".
אולם התערוכה היא יותר מסתם הצהרה אנטי-מלחמתית; היא מאתגרת אותנו לשאול אם אנחנו שותפים ל"אונס" של אירופה. "היום, יש הרבה דיבורים שהמלחמה הזו יכולה למוטט את משטר פוטין", אומר קנטור. "אבל אף אחד לא מדבר על מאיפה הגיע המשטר הזה. אף אחד לא מדבר על איך הוא השתרש בסדר העולמי שלנו".
איך עולם האמנות אפשר את המהלך של פוטין? עד כמה עולם האמנות אשם בכך שנתן להשפעה הרוסית להשתלט על הבירות שלנו? אלו שאלות קשות - וקנטור מתכוון להתמודד איתן. "אני חולם על משפט שלאחר המלחמה שיראה כיצד השתתפה ה'אמנות עכשווית' בהכנת בשר תותחים", כותב קנטור בטקסט המבוא של התוכנית. "אני חולם על משפט שיחשוף את המנגנון של שוק האמנות, שהפך בנקאים לאמנים בשירות עריץ".
"אלה תמונות פוליטיות במפורש", אומר סטיבן ווייטפילד, פרופסור לפוליטיקה באוניברסיטת אוקספורד, וחבר של קנטור. "הם נוצרו כתגובה להשתלבות המעוותת של רוסיה באירופה ובכלכלה המערבית".
פלישת רוסיה לאוקראינה העמידה בספק את עצם המטרה של תערוכות מוסדיות, אומר מנהל המוזיאון מישל פולפר.
"עשרות אלפים מתים, ערים נהרסו בחלקן, מיליוני פליטים אוקראינים מסתובבים ברחבי אירופה. איך להגיב, כמוזיאון?" שואל פולפר בעת הצגת התוכנית. "איך להראות סימן של סולידריות עם המדוכאים, כאשר שיתוף פעולה ישיר עם מוזיאון אוקראיני מתברר כרגע כבלתי אפשרי והאוספים שלנו אינם מכילים כמעט חפצים הקשורים למדינה הזו?"
עם זאת, קנטור אומר שהוא שומר על אמונה באנשי מולדתו. "פוטין רואה באנשיו בובות טיפשות", הוא אומר. "הוא חושב עליהם כעל פיונים בשולחן השחמט שלו. העם הרוסי נשדד ורומה והאכילו אותו בשקרים, אבל אי אפשר לשקר להם כשהילדים שלהם מתים באוקראינה".
התמונות המוצגות, מוסיף קנטור, "מוקדשות לאנשים שדוכאו על ידי המדינה הרוסית", שכן הם יכולים לסיים את המלחמה, אומר קנטור. "יש הרבה אנשים רוסים שמתנגדים למלחמה העקובה מדם הזו", הוא אומר. "אני יכול להעיד על כך. הם מתעוררים, והם יתנגדו".
• The Rape of Europe מתקיים בשיתוף עם הצלב האדום בלוקסמבורג, והם מבקשים תרומות מהמבקרים