תורים ארוכים, פרצופים המומים וזוויות סלפי רבות - הפריחה האחרונה של תערוכות סוחפות המוקדשות לאמנים סלבריטאים ענקיים, היא לכאורה מחזה בלתי נמנע. מופעי פופ-אפ אלו מקיפים את הצופים ברפרטוארים משוכפלים, מפוצצים (ולפעמים מונפשים) של מאסטרים כמו וינסנט ואן גוך או פרידה קאלו, אם כי תרומתם להרחבת ההבנה של המבקרים את חייו ויצירתו של האמן שנויה רוב המקרים במחלוקת, אבל לא כולם.
תערוכה סוחפת שמציגה כ-400 יצירות אמנות ותקופות של הצייר הדומיניקני איבן טובאר בסנטו דומינגו מוכיחה את האפשרות של תרחיש חלופי. Tovar Surrealismo Vivo מציג את הפרקטיקה המגוונת של הסוריאליסט מהרפובליקה הדומיניקנית, שהתעלמו ממנו במולדתו, בתוך אוהל של 5,920 מ"ר בפלאזה דה אספנייה בשכונת ,Zona Colonial שהיא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו בעיר,
טובאר שמת ב-2020 , בגיל 78, נסע לפריז ב-1968 באמצעות מלגת ציור והפיק יצירות בבירת צרפת במשך שני עשורים, בהשפעת החלוצים הסוריאליסטים סלבדור דאלי וג'ואן מירו. במהלך שהותו באירופה, הפך טובאר לצייר הדומיניקני הראשון, שהציג בביאנלה של פריז וכן הציג את ההפשטות הסאבלימינליות שלו : בשטוקהולם, לוקסמבורג וניו יורק.
יצירתו של טובאר היא מינית באופן מסתורי ואובססיבית בשילוב עם תת-המודע. ציוריו נמצאים היום בעיקר באוספים פרטיים וציבוריים בצרפת, בלגיה, צ'ילה וארצות הברית, כמו גם אצל מעט אספנים דומיניקנים בולטים, בהם הקטור חוסה ריזק וגארי נאדר. למרות שטובאר חזר לסנטו דומינגו לפני כמעט ארבעה עשורים ויצר לאורך הקריירה שלו כ-1,000 יצירות אמנות, מורשתו נותרה ברובה בארצו, מתחת לרדאר.
ריזק, המזוהה עם קרן איוון טוב, בילה שנתיים בנסיעות בהן הגיע לכל אוסף מיצירותיו של האמן כשהוא מלווה בצלם, כדי לתעד את היצירות ברזולוציה גבוהה. הביקור בתערוכה הסוחפת אורך כמעט שעה. היא עוטפת את הצופים בתצוגה מונפשת של תרגול, הציור השאפתני של טובאר, שהחדיר לצורות גיאומטריות אנרגיה גופנית, השזורה בחוסר הגבולות של נופי חלומות.
מהטיפוגרפיה שלו המודגשת בשדיים ועד למבנים ארכיטקטוניים שבריריים, ההקרנות העצומות של הלקסיקון הוויזואלי של טובאר בולעות את המבקרים בתודעתו של אמן, שהכרה בו הייתה צריכה לקרות מזמן.
מבט על התערוכה הסוחפת של Tovar Surrealismo Vivo בסנטו דומינגו
טובאר הוא "אוצר נסתר שנאלץ לחכות 53 שנים כדי שיבינו אותו", אומר ריזק, בהתייחסו לחזרתו של האמן לארצו, לאחר שחרורה ממשטרו של רפאל טרוילו ב-1961. "אני מקווה שהרגע הזה יוביל גם להכרה באמנים דומיניקנים אחרים, הן בארצם והן בחו"ל", הוא אומר.
החוויה הרב-חושית כוללת 32 מקרנים ומלווה בקריינות שמדגישה את השפעת הספרות על הדימויים של טובאר. אלמנתו של האמן, מריה קסטילו, שחקנית דומיניקנית ידועה, מדקלמת את יומניו ושיריו של בעלה המנוח, בעוד ששחקן אחר קורא קטעים מטקסטים של פדריקו גרסיה לורקה, צ'ארלס בודלר וג'וליו קורטאזר. סרט תיעודי קצר, שכולל ראיונות עם האמן ומשפחתו, ממתין למבקרים ביציאה מהתערוכה.
כ-70,000 איש ביקרו בתערוכה הסוחפת מאז פתיחתה באפריל, מה שגרם למארגנים להאריך אותה בחודש נוסף (עד 6 ביולי). הפרויקט התרחש במקביל לעלייה במחירי השוק של טובאר.
ב-1 ביוני שילם האספן הבלגי לורן פסטיאו 546,000 אירו (569,000 דולר, עם עמלות) עבור כפול הבד L'hermaphrodite משנת 1971 במכירה פומבית של דראו בפריז. הציור החידתי שבר את שיא המכירה הפומבית הקודם של ציור טובאר, שנקבע על ידי מכירה בסותביס ניו יורק, בשנת 2020 של La Menace (1974), ונמכר ב-250,000 דולר (כולל עמלות) - פי שישה יותר מההערכה הגבוהה שלו.
העיתוי של תערוכת טובאר בסנטו דומינגו הוא טוב לאור החזרה האחרונה של עולם האמנות לסוריאליזם, שניזונה בין השאר על ידי התערוכה החשובה, Surrealism Beyond Borders במוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו יורק ובטייט מודרן בלונדון, כמו גם Surrealism and Magic: Enchanted Modernity באוסף פגי גוגנהיים. המניות העולות של התנועה המודרניסטית ניכרה גם בהשפעה החזקה של הסוריאליזם בביאנלה בוונציה ב-2022.
ריזק מתכנן למנף את הרגע הזה. בנוסף לקטלוג raisonné of Tovar’s oeuvre, התערוכה Tovar Surrealismo Vivo תצא לסיבוב הופעות.
מדריד, שבה מתגוררים כמעט 50,000 דומיניקנים, היא התחנה הצפויה הראשונה. התערוכה תחפוף ליריד האמנות של ארקו (22-26 בפברואר 2023), ולאחר מכן תגיע למיאמי, שם האוכלוסייה הדומיניקנית מונה כ- 8,000 איש.
Tovar Surrealismo Vivo, עד 6 ביולי, פלאזה דה אספנייה, סנטו דומינגו.