ממשלת איטליה מתכננת לעצור את מכירת העותקים הדיגיטליים של יצירות מופת של אמנים כמו ליאונרדו דה וינצ'י ומיכאלאנג'לו, שנלקחו מהמוזיאונים המפורסמים ביותר באיטליה. המהלך המדובר מגיע לאחר מכירת עבודה דיגיטלית המבוססת על Doni Tondo (1505-06) של מיכאל אנג'לו שהרוויחה 240,000 אירו בשנה שעברה, תוך הכנסה של 70,000 אירו לגלריה degli Uffizi בפירנצה, כך חשף המוזיאון לאחרונה.
העבודה נכללה על ידי חברה ממילאנו בשם Cinello כחלק מהסכם לחמש שנים, אבל תנאי החוזה עוררו חששות, במיוחד העובדה ש-100,000 אירו הוצאו על "עלויות ייצור". בחוזה עם סינלו נכתב כי "ההכנסה עקב שכפול התמונה מתחלקת לשניים בין החברה למוזיאון; העותק של סינלו הרוויח כ-140,000 אירו [במכירה של 240,000 אירו], כך שהאופיצי קיבלה 70,000 אירו", אומר דובר של הגלריה.
הסאגה עוררה חששות שעבודות גדולות נוספות עומדות "למכירה". במאמר שהופיע במאי בעיתון האיטלקי "לה רפובליקה" נשאלו השאלות : "מי הבעלים של הדוני טונדו של מיכאל אנג'לו? למי יש את הזכויות החוקיות הקשורות ליצירה? אם הקונה יחליט אי פעם להציג אותו, האם הוא יכול לעשות זאת ללא רשות האופיצי? בעצם, האם אנחנו לא מסתכנים באיבוד שליטה על המורשת שלנו בתקופה שבה אנחנו הולכים יותר ויותר לעבר המטאוורס?"
דובר של מאסימו אוסנה, מנכ"ל המוזיאונים באיטליה, אמר ל-The Art Newspaper: "בהתחשב בעובדה שהעניין מורכב ובלתי מוסדר, המשרד ביקש זמנית ממוסדותיו [מוזיאונים ואתרים ארכיאולוגים] להימנע מחתימה על חוזים הנוגעים ל-NFT. הכוונה הבסיסית היא להימנע מחוזים בלתי הוגנים". לדבריו, בקרוב יפורסמו למוסדות הנחיות בתחום זה.
דובר של סינלו אמר, שההסכם שנחתם עם אופיצי מבוסס על פיצול ההכנסות נטו, לחצי, "ממחיר המכירה המופחת: המע"מ, עמלת המכירה, עלות ייצור המסגרת ו-20% מעלות התפעול של סינלו". לדבריו, המוזיאון השותף מיודע לגבי כל העלויות. הדובר מדגיש שסינלו מייצרת יצירות מוצפנות דיגיטלית (DAWs) ולא NFTs (אסימונים שאינם ניתנים לשינוי), אם כי עבור חלק מהעבודות, נוצר אסימון NFT בבלוקצ'יין.
הדובר מציין כי לחברה אין זכויות בלעדיות עם מוזיאונים ציבוריים. "כל הזכויות על היצירה נשארות בידי המוזיאון שבבעלותו התמונה המקורית. אנו יוצרים [תמונה] חדשה המקושרת לפטנט שלנו, שהוא ה-DAW. האספן הרוכש את ה-DAW אינו יכול להציגו בתערוכות פומביות. על פי החוזה העבודה היא לשימוש פרטי בלבד. DAWs נוצרים בדיוק כדי לשמור על שליטה - שנותרה בידיים של סינלו והמוזיאונים השותפים - ולא כדי לפזר את המורשת [האיטלקית] בעולם הדיגיטלי". קונים יכולים למכור מחדש עבודות בפלטפורמת Cinello; המוזיאונים המעורבים יקבלו לאחר מכן תמלוגים על כל המכירות הנוספות.
"משרד התרבות לא חסם את החוזים הקיימים שלנו, אומר הדובר ומוסיף כי הוא חסם למוזיאונים את האפשרות לעשות עסקאות חדשות עם תמונות דיגיטליות. אנו שמחים מאוד שהמשרד הוציא הנחיות לעבודות דיגיטליות. אנו מקווים שניתן יהיה לחוקק במהירות גם את החקיקה להסדרת השוק הזה", הוא אומר.
סינלו עובד עם עשרה מוזיאונים ממלכתיים נוספים באיטליה על רפרודוקציות דיגיטליות כמו Museo di Palazzo Pretorio ו-Pinacoteca di Brera di Milano.
בינתיים, ג'אן לוקה קומנדיני, מומחה לבלוקצ'יין, מאמין שהאופיצי לא "עבד בצורה הנכונה" בעת הזמנת העבודות מסינלו. "אני מקווה שמשרד התרבות האיטלקי יוכל בקרוב להקים ועדת בדיקה ולהציג תקנות משותפות המכסות פרוטוקולים של NFTs, metaverse ו-web3 [בהובלת blockchain]", הוא אומר.
דובר אופיצי אומר: "המוזיאון לא מכר שום דבר אלא נתן את השימוש בתמונה - מכירת היצירות הדיגיטליות תלויה בסינלו. זה שקר לומר שהמוזיאון מכר את עותק הטונדו". לדבריו השותפות של המוזיאון עם סינלו נמשכה חמש שנים ותוקפה פג בדצמבר 2021. במסגרת החוזה, היו אמורות להיות מיוצרות 40 עבודות דיגיטליות. "במהלך הזמן הזה לסינלו הייתה הזכות ליצור NFTs של היצירות שהיו חלק מההסכם, אבל רק הטונדו נמכר", אומר הדובר.
הודעת אופיצי מוסיפה כי "מאז שנות ה-90, שירות ההיתרים של גלריות אופיצי אישר שימוש בעשרות תמונות של יצירות המבוקשות, על פי החקיקה בתוקף, ותמיד באופן בלתי בלעדי. במשך שנים רבות הוציא המוזיאון תמונות דיגיטליות בכפוף לאותם תנאים".