הציירת האמריקנית איימי שרלד, שדיוקנאותיה מערערים את הסטיגמה על דוגמנים שחורים והפכו אותה לאחת האמניות המוכרות והמצליחות ביותר בדור הזה, תערוך תערוכת יחיד ב"האוזר אנד רייט" בלונדון, באוקטובר הקרוב.
The World We Make (12 באוקטובר-23 בדצמבר) תהיה התערוכה הראשונה של שרלד באירופה, כמו גם הגדולה ביותר שלה עד כה ב-Hauser & Wirth. התערוכה תתקיים בשני חללי Savile Row - השכנים של הגלריה ותכלול כ-15 ציורים. החל מעבודות קטנות ועד "מונומנטליות" בגודלן. דובר הגלריה סירב לנקוב בטווח המחירים עבור היצירות בתערוכה.
לצד התיאורים שלה, של דמויות מוכרות כמו מישל אובמה וברונה טיילור, ידועה שרלד כמגלמת דמויות של אמריקאים שחורים רגילים, בשעות הפנאי. אלה מופיעים על רקע מונוכרום המפריד ביניהם מהקשר של זמן ומקום. בכך מתייחסת האמנית לאופן שבו נעשה שימוש היסטורי במסורת הפורטרטים, כדי למחוק קבוצות מסוימות של אנשים מתולדות האמנות.
התערוכה הקרובה תמשיך את הפרקטיקה הזו, תוך שהיא מבהירה עוד יותר את התמודדותה של שרלד עם הקאנון המערבי, באמצעות מספר רמיזות ליצירות היסטוריות מפורסמות. אלה כוללים אדם שרוכב באוויר על אופנוע, תוך שהוא נוטהבזווית כלפי מעלה. תנוחתו של האופנוען דומה לזו של נפוליאון בונפרטה, כשהוא רכוב על סוס, כפי שמתואר בציור משנת 1801 Napoleon Crossing the Alpsמאת ז'אק-לואי דוד. בעבודה אחרת, עומד ילד על גבי מגלשה כשגבו אל הצופה, ומחקה תנוחה הקשורה ל"Wanderer above the Sea of Fog (1818)" של קספר דיוויד פרידריך (1818).
"כאמנית, אני משתמשת במוטיבים מסוימים כדי לעורר את התובנות של הקהל שלי", אומרת שרלד ל-The Art Newspaper. "ההתייחסות של קספר דיוויד פרידריך היא פרשנות אפשרית אחת.שיתוף הציורים הללו באירופה הוא הזדמנות עבורי להרהר כיצד מסורת הדיוקנאות מוצאת המשכיות, כאחת מכמה שושלות חיות בעבודתי."
יש לציין שרבות מהתנוחות הללו מסוגננות ודרמטיות יותר ממה שמיוחס בדרך כלל לשרלד, שידועה בציוריה, החוקרים את ההיבטים הרגילים והפשוטים של החיים השחורים, כדי לערער על תפיסות החוויה השחורה האמריקאית, כיוצאת דופן או טראומטית מטבעה.
כששרלד נשאלה לגבי הסטייה הסגנונית הזו, היא אמרה :"מה שעשוי להיראות מוגזם או מבוים הוא בעיקר דרך לתפוס רגע יחיד בזמן, לחקור את האפשרויות בתוך אותו רגע ואת הפוטנציאל של מה שאני רומזת עליו בכותרת התערוכה, The World We Make."
שרלד אומרת כי היא גם מעלה רעיונות סביב ביצועים של גבריות, שהוא נושא מרכזי בתערוכה. אחת הדוגמאות המסקרנות ביותר לכך היא הציור For love, and for country. היצירה משחזרת את התצלום המפורסם V-J Day ב"טיימס סקוור", מאת אלפרד אייזנשטדט, שמתאר מלח של הצי האמריקני מנשק אישה ב"טיימס סקוור" בניו יורק, ב-14 באוגוסט 1945, כשיפן הקיסרית נכנעה במלחמת העולם השנייה. כעת, הסצנה שוחזרה עם שתי דמויות שחורות - ככל הנראה גברים - שהצטרפו לחיבוק דומה.
"חשבתי על ההיסטוריה שמאחורי התצלום ועל החיילים השחורים שחזרו מהמלחמה זמן קצר לאחר מכן, ומה זה אומר להעלות את הפוזה האיקונית דרך הבנה אחרת של גבריות", אומרת שרלד ומוסיפה : "אני רואה בציור קידום העניין שלי בתרבות האמריקאית וביטוי לסיפורים האלה שפעם הוצאו מהסיפורים ההיסטוריים".
למרות שרק חמש יצירות של שרלד הגיעו אי פעם למכירה פומבית, השוק המשני שלה זכה לביקורת משמעותית בשל המחירים הגבוהים של האמנית ודעותיה הבוטות לגבי זכויות מכירה חוזרת. שיא המכירות הפומביות של שרלד נקבע בדצמבר 2020 ועמד על 4.2 מיליון דולר (עם עמלות) עבור The Bathers (2015), בפיליפס ניו יורק.
לאחרונה, הציור שלה Welfare Queen מ-2012 נמכר ב-3.9 מיליון דולר.
שרלד הצליחה למנף גם את המחירים האלה לתמיד: האמנית תרמה לאחרונה מיליון דולר למימון מלגת Breonna Taylor Legacy Fellowship ומלגת Breonna Taylor Legacy לבוגרי תואר ראשון באוניברסיטת לואיסוויל. מתנה זו התאפשרה הודות למכירת דיוקן של טיילור מ-2020 למוזיאון האמנות speed ולמוזיאון הלאומי להיסטוריה ותרבות אפרו-אמריקאית של מכון סמיתסוניאן, באמצעות קרן פורד וקרן Hearthland.
התערוכה בלונדון תלווה בשחרור המונוגרפיה המשמעותית הראשונה של יצירתה של שרלד (52 פאונד; Hauser & Wirth Publishers), עם מאמרים מאת האקדמאים ג'ני סורקין, קווין קוושי וראיון אמן עם הסופרת טה-נהסי קואטס.
קטלוג קצר בהרבה פורסם ב-2019 כדי להתאים לתערוכה המוסדית הראשונה של שרלד באותה שנה , במוזיאון לאמנות עכשווית בסנט לואיס.