שלטי 'Black Boy' שנויים במחלוקת על פאבים בריטיים, נחקרים בתערוכה בטרנר קונטמפוררי

לקראת תערוכת פרס טרנר, שתתקיים השנה בטייט ליברפול, מציגה אחת מהאמנים המועמדים, הצלמת הבריטית ילידת גויאנה, אינגריד פולארד, עבודות בטרנר קונטמפוררי במרגייט, בדרום מזרח אנגליה (Carbon Slowly מפנה, עד 25 בספטמבר).

כדמות מפתח בתנועת האמנות הבריטית השחורה של שנות ה-80 וחברה פעילה בקמפיינים עממיים לשחרור נשים וזכויות LGBTQ+, עושה פולארד עבודה ניסיונית החוקרת נושאים כמו גזע, מיניות וזהות, כבר למעלה מ-40 שנה.

אחת מהעבודות, Seventeen of Sixty Eight (2018), חוקרת נושא קשה: ייצוג הדמות השחורה בחיים הבריטיים, כלומר הדמות האפריקאית על שלטי פאבים ובארכיטקטורה (הכותרת מתייחסת ל-68 הפאבים בבריטניה שיש להם "ילד שחור" בכניסה).

התערוכה במרגייט כוללת תצלומים, שלטים וחפצים שנמצאו "המאפשרים לצופה לפגוש את הייצוגים הללו בהיסטוריה הבריטית ואת 'הילד השחור' החבוי מהעין", אומר מדריך הגלריה. פולארד ביקרה בכל המקומות, מאכסניות כפריות ועד נתיבים בפרברים, שנושאים עקבות של ה"ילד שחור".

אוצרת התערוכה, גילאן טוואדרוס, אומרת בטקסט קטלוגי כי "הרוח של הילד השחור, כך נראה, רודפת כל עיירה וכפר אנגלי, והוא קיבל צורה חומרית ברהיטים ובאבזור של החיים הארציים הרגילים.

מורשת העבדות והנוכחות של אנשים שחורים נדחקה לשוליים, לסימנים אגביים על בניינים אפלים שמיקומם המדויק נותר מעורפל". היא מדגישה סדרה של הדפסים לבנים מובלטים המציפים את קיר הגלריה, המציגים תמונות של ילד ואת המילים "הילד השחור", כשהן רשומות בלבן.

האמנית אומרת בהודעתה: "השלטים חושפים עדויות לריבוי משמעויות בתוך המסגרות המהדהדות בהיסטוריה הבריטית של מסחר קולוניאלי, תרבות פופולרית, דיוקנאות ונרטיב". היא מסבירה כיצד התפתח הפרויקט, שהחל בפאב בקילי, בדרום ויילס.

"העניין שלי בפאבים [בבלאק בוי] החל בביקור בחצי האי גואר. אני זוכרת שהיו להם שמות ממש גזעניים לקוקטיילים". היא מוסיפה: "אנשים שואלים למה אתה עושה את זה? אני יותר סקרנית כאמנית וחוקרת. כשאני הולכת למקומות האלה, אני רק מבקרת בפאב שמנסה לנהל שיחה".

גרסה אחרת של תערוכת אינגריד פולארד נפתחה מוקדם יותר השנה בגלריה MK במילטון קיינס. המועמדות האחרות לפרס טרנר השנה הן : הת'ר פיליפסון, סין וואי קין ורוניקה ראיין.