כתובת יוונית גדולה נחשפה במהלך חפירות של "כנסיית השליחים", בזיליקה מהתקופה הביזנטית. הארכיאולוגים שחשפו את הממצא, ממכללת כנרת ו NYACK קולג', ניו יורק, בראשות פרופ' מרדכי אביעם ופרופ' סטיבן נוטלי, חשפו את האתר הארכיאולוגי בית הבק (חירבת אלערג' ) הממוקם בסמוך לשפך הירדן לכנרת שבניהול רשות הטבע והגנים והחפירות מתבצעות בתיאום והיתר מטעמה.
משלחת חפירות אל עראג׳
הכתובת נקראה ותורגמה על ידי פרופ' לאה די סגני מהאוניברסיטה העברית ופרופ' יעקב אשכנזי ממכללת כנרת והיא מתחילה בשמו של התורם "קונסטנטינוס משרתו של המשיח" וממשיכה בציטוט כינויו המקובל בתקופה הביזנטית של שמעון-פטרוס, ראשון תלמידיו של ישו: "ראש ומנהיג השליחים השמימיים". תגלית מסעירה זו מצביעה בבירור על כך שהכנסייה הוקדשה לו.
"התגלית הזאת היא ברמה של סנסציה!", אומר פרופ' מרדכי אביעם, ראש מכון כנרת לארכאולוגיה גלילית, "והסיבה היא שהכתובת הזאת מתחברת לתיאור שיש במאה השמינית לספירה של אותו נוסע, הבישוף וויליבאלד, תיאור שבא ישר מפיו, שאומר שכשהוא הולך מכפר נחום לקורסי - הוא הולך בבית ציידה ושם יש כנסיה של פטרוס ואנדריוס שבנויה על ביתו של אנדריוס.
יש מעט כתובות שמזכירות את פטרוס, או בשמו העברי שמעון, דייג, שהיה הראשון שהכיר במשיחיותו של ישוע, ולכן ישוע נותן לו ברכה – "אתה הסלע שעליו אבנה את קהילתי ולך אתן את מפתחות מלכות השמיים". סימן המפתחות המוצלבים בותיקן – הם הסמל מאז.
הכתובת לאחר ניקוי ראשוני. תוארו של פטרוס במרכז
באדיבות: משלחת חפירות אל עראג׳
פטרוס היה ראש השליחים, והוא הגיע לרומא, והיה ראש הקהילה הנוצרית, נתפס על ידי הרומאים, ונצלב, לבקשתו הפוך (כדי שלא יהיה דומה מדי לישו). קברו נמצא מתחת לותיקן ברומא. הכנסייה הוקמה למעשה על קברו והוא החשוב מבין 12 השליחים. לכן, בית ציידה מקום חשוב מאוד לעולם הנוצרי. רבע מהשליחים של ישו נולדו שם – ולכן הכתובת הזאת היא סנסציה, הצענו בזהירות שזו אולי הכנסייה של וויליבאלד, אבל עכשיו אנחנו בטוחים, וזה תומך ששם היתה בית ציידה בתקופה הרומית".
אז אנחנו צפויים לראות שם המוני צליינים שיגיעו לביקור?
"המקום הזה הוא שמורת טבע, אם רשות הטבע והגנים תבין שיש לזה פוטנציאל, ואני בטוח שיש לו פוטנציאל עצום, כל אוטובוס תיירים שמגיע לכפר נחום, שהיה ביתו של פטרוס, יעצור גם שם. בכפר נחום היה ביתו, אבל אנחנו גלינו מקום שיש בו כתובת של פטרוס!"
סטיבן נוטלי, פרופסור במכללת NYACK, המנהל האקדמי של החפירה מוסיף, "מסורת נוצרית ביזנטית זיהתה באופן שגרתי את ביתם של פיטר ואנדרו בבית צידה, סביר להניח שהבזיליקה מנציחה את ביתם, תגלית זו גם מחזקת את זיהויה עם כנסייה שתוארה על ידי הבישוף של אייכשטאט מהמאה ה-8, וויליבאלד, שדיווח כי היא נבנתה מעל ביתם של פיטר ואנדרו.
הכתובת מהווה חלק מרצפת פסיפס גדולה יותר בחדר הדיאקוניון של הכנסייה, המעוטרת בחלקה בדוגמאות צמחיות וגיאומטריות. הכתובת ממוסגרת במדליון עגול העשוי משני קווים של אבנים שחורות".
קרדיט צילום - משלחת חפירות אל עראג'
אתה רואה פסיפס וכתובות עתיקות כאומנות?
"שאלה נפלאה. פסיפס זו יצירה אומנותית. מי שעשה את הפסיפס או אומן – שביצע ברמה גבוהה את האומנות שלו, ביצוע עבודת ידיים יוצאת מהכלל וגם אמן. השליח לא ידע שיכתבו את מסריו על אותה אבן, הוא היה איש רוח, ומסריו נכתבו כ- 500 שנים אחרי מותו על האבן הזאת. השליחים עסקו בעניינים רוחניים.
מי שכתב אחר כך את הברית החדשה והנציח אותם בכנסיות מפוארות מבחינה ארכיטקטונית ובפסיפסים, אלה אנשים, אומנים, שקישרו בין ההביט הרוחני לתרבותי". ובכל אופן, הוא טוען שמדובר באבן חשובה לתרבות, תרתי משמע, "אין צילו של ספק שזיהוי כזה חד וברור של פטרוס בכיר השליחים זה זיהוי תרבותי אדיר. בישראל אנחנו לא אוהבים להתהדר בפסיפסים ותרבות שאינה יהודית, אבל בסופו של דבר כל מממצא ארכיאולוגי ששיש לו קשר כזה ברור להיסטוריה, הוא מרכיב חשוב בתרבות שלנו, הרי ידוע שלא רק ההווה אלא גם העבר חשוב להיסטוריה".
פכית חרס מהשלב הרומי בבית הבק. A Roman period juglet from el Araj
קרדיט צילום - משלחת חפירות אל עראג'
לדברי פרופ' אביעם החפירה הזאת לא התחילה בשביל להוכיח שהמקום המדובר הוא בית ציידה. אלא באה מתוך שאלה מחקרית, מה יש כאן? לפי התוצאות של החפירה – הוא מציע שזה בית ציידה. "אחת המטרות של החפירה הזו הייתה לבדוק האם יש לנו באתר שכבה מהמאה ה-1 שתאפשר לנו להציע מועמד טוב יותר לזיהוי בית ציידה של הברית החדשה וכתבי יוסף בן מתתיהו. לא רק שמצאנו שרידים משמעותיים מתקופה זו, אבל מצאנו גם את הכנסייה החשובה הזו ואת המנזר סביבה", הוא אומר.
בית ציידה שהייתה כפר יהודי גדול בימי הבית השני, הפכה לעיר (פוליס) קטנה בהוראתו של המלך הורדוס פיליפוס, בנו של הורדוס הגדול ונקראה יוליאס על שם בת הקיסר.
לדברי ד"ר דרור בן-יוסף, ממונה תחום מורשת במחוז הצפון של רשות הטבע והגנים, "הכתובת פותחת צוהר לזיהוי האתר עם בית ציידה הרומית והביזנטית, מקום שקולל על-ידי ישוע מפני שתושביו לא קיבלו את בשורתו. הערכתנו היא כי תגלית זו תעודד תיירות נוצרית במקום בדומה לאתרים אחרים בהם נמצאו תגליות בזיקה לישוע".
פרופ' אביעם מספר על העבודה המעניינת כארכאולוג, "בגיל 14 ידעתי מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול. אני בן 68 ולרגע לא מתחרט על מה שעשיתי. אני היום פרופ בדימוס, עבדתי 12 שנים ברשות העתיקות ועדיין מתרגש לצאת לשטח. כל יום אחר, כל רגע תגלית חדשה, האדרנלין תמיד זורם. אחרי חודש של חפירה, יש לנו שנים שלתיעוד הממצאים".
עדיין יש מה לגלות בארצנו הקטנטונת?
"ארכיאולוגים חופרים אולי בעשירית מאתר החפירות. אולי נחפרו כאן 5% מהאתרים שיש בארץ - יש מה לגלות".
לדברי פרופ' אביעם, לא מזיקה אמונה במהלך החפירה, הוא מספר על שותפיו המסקרנים לעבודת החפירות, "השותף שלי בחפירה הוא גיאוגרף היסטורי, שמגיע מקולג' אוונגליסטי, אנשים מאמינים שעושים עבודה מחקרית לגמרי. המתנדבים שעוזרים פה בחום קשה של 40 מעלות, עובדים עם הרבה אמונה בלב. אנשים מארה"ב, הונג קונג ואוסטרליה. בחיי היומיום שלהם הם עובדים במשרדי ממשלה והייטק, אבל יש להם אמונה בלב, והם באים להתנדב כאן ולחפור. אין להם כיפה על הראש או ציציות, אבל הם מאמינים שהם חופרים באדמת ארץ הקודש, שלושה משליחיו של ישוע, הם מתנדבים או משלמים אפילו כסף לחפור פה.
מעניין לעבוד איתם בעיקר לאיש לא מאמין כמוני. היה לנו זוג שבא לירח דבש בטבריה, והגיע להתנדב יום אחד כחלק מירח הדבש שלהם. יוצאים לחופש לשבועיים מהעבודה ומוצאים עצמם חופרים בחול".
מה הייתה תגובתם כששמעו על החשיפה החשובה באתר בו חפרו?
"נרשמה התלהבות בקרב האנשים, בחפירה עצמה כבר התברר שזו כתובת שלימה שאפשר לקרוא מהתחלה ועד הסוף, שיש קשר לשליחים – והיתה התרגשות גדולה".
משפחות המתנדבים מהונג קונג שחשפו את הכתובת, עם מנהלי החפירה
באדיבות משלחת חפירות אל עראג׳
החפירות יתחדשו במקום באוקטובר וניקיון הכנסייה כולה יסתיים במטרה לענות על שאלת שלביה השונים ואולי חשיפת כתובות נוספות. פרויקט חפירות אל עראג' סיים זה עתה את עונת החפירות השישית שלו והוא פרויקט משותף של מכון כנרת לארכיאולוגיה גלילית במכללת כנרת ומכללת NYACK ניו יורק. החפירה בחסות המרכז לחקר יהדות עתיקה ומקורות נוצריים, מוזיאון התנ"ך בוושינגטון, קרן הספרייה התיאולוגית לנייר וישיבת "הדבר".