שש תערוכות קיץ חדשות מייצגות שני קצוות מעניינים לתמהיל התערוכות במוזיאון תל אביב לאמנות, שחוגג 90 שנים להיווסדו. מצד אחד העיסוק המתמיד של המוזיאון באוספיו העשירים עם התערוכה "אפורה כל שיטה, רק עץ החיים ירוק לעד" (אוצר: דורון רבינא), המציגה למעלה מ-90 עבודות שמרביתן לא הוצגו מעולם או הוצגו לפני שנים רבות; ומהצד השני ניסיון למתוח את גבולותיו של המוסד על-ידי מספר תערוכות שמתעסקות בטכנולוגיה ובחדשנות כמו לדוגמא תערוכה של האמן השוויצרי אורס פישר המציג לראשונה בחלל מוזיאלי את PLAY, מיצב בינה מלאכותית חדשני של תשעה כסאות משרדיים שנעים בחופשיות בחלל הגלריה.
ביררנו מהן התערוכות שאסור לפספס אם אתם מתכננים ביקור במוזיאון תל אביב בקרוב:
התערוכה בה חייבים להתחיל
את הסיבוב במוזיאון כדאי להתחיל בתערוכתה הקסומה של האמנית שירה זלוור, "התכנסות ציפורים" (אוצרת: עמנואלה קאלו). לדברי עמית שמאע, העוזר לאוצרת הראשית מירה לפידות, "המיצב של זלוור הוא מעין משל על מקום, זהות ושייכות. רוב הציפורים המוצגות בו הן ציפורים נודדות, שנוחתות בישראל לזמן קצר במסען בין אפריקה לאירופה, הרעיון של מסע מתייחס הן ליעד הסופי שאנו כמהים להגיע אליו, והן לדרך עצמה, המתגלה לעיתים כחשובה יותר מנקודת הסיום. דמיינו את התחושה שלהיכנס לגלריה לא גדולה ובה מאות ציפורים ריאליסטיות המתגודדות בקבוצות ומביטות בקהל המבקרים", הוא מבקש.
זלוור, זוכת פרס שיף לאמנות פיגורטיבית־ריאליסטית לשנת 2021, פיסלה כ-400 פסלי שעווה של ציפורים, בגודל טבעי, המייצגות זנים רבים של ציפורים שנצפו בישראל בזמנים שונים. הן יוצרו ונצבעו בעבודה ידנית עמלנית בסטודיו של האמנית אשר פיתחה טכניקה מיוחדת לפיסול בשעווה. הציפורים, העשויות משעווה, נאמנות לגודלן המקורי, עומדות דומם על רצפת הגלריה בחגיגה של יופי ושונוּת. מדרורים ועורבים 'פשוטים' ועד לציפורים מרהיבות וגדולות ממדים דוגמת הפלמינגו. כל אחת מהן פוסלה ונצבעה ידנית, בתשומת לב קפדנית לכל נוצה ונוצה.
האמנית התבססה על "אטלס ציפורי ארצנו", 88 הזנים המיוצגים במיצב, כוללים ציפורים בגדלים משתנים, שנצפות בישראל במגוון מקומות ובעונות שונות. התערוכה כוללת מבחר עשיר של ציפורים המוצגות בסגנון האופייני למוזיאוני טבע או לחדרי פלאות, שנוצרו למטרות חינוכיות ובידוריות כאחד. חלק מהציפורים מתגודדות יחד כאילו נתפסו בשעת שיח, ואילו אחרות נדמות "אבודות" ובודדות.
יכולתן של ציפורים לעוף, משכה מאז ומעולם את תשומת ליבם של בני אנוש. הביטוי "מבט ממעוף הציפור", המתייחס לפרספקטיבה אווירית, משמש לעיתים קרובות כדי לתאר נקודת מבט מסוימת ביחס למציאות. כיצורים נטולי כנפיים, בני אדם קינאו מאז ומתמיד בציפורים בשל יכולתן לעוף לגבהים ולסרוק שטחים עצומים ממבט על. אנו משתוקקים ליכולת להתנתק מכובדו של כוח המשיכה ולעוף למקומות רחוקים. כתוצאה מכך, אנו נוטים לחשוב על ציפורים כאלגוריה של חופש.
התערוכה בה כדאי לסיים את הביקור
את הביקור במוזיאון כדאי לחתום בתערוכה NFT"> אחד מסוגם" (אוצרת: מאיה ויניצקי) המתמקדת בתופעה שכולם מדברים עליה – ה־NFT – קובץ דיגיטלי שנרשמה עליו בעלות ברשת מסחר אינטרנטית (בלוקצ'יין) באמצעות טכנולוגיה המאפשרת זיהוי ודאי של המקור, ההופך אותו ליחיד מסוגו. על פניו, אין כל קשר בינה לבין תערוכתה של זלוור המעלה על נס את הפעולה העמלנית, אך בשיטוט נרחב במוזיאון נשזרים הקשרים נוספים המדברים על תפקיד המוזיאון בעידן הטכנולוגי ובכך על מקומו של האובייקט הפלסטי ומניפת האפשרויות לייצוג קונקרטי של עבודת האמנות.
התערוכה שתצנן את רוחנו בשרב
"לאחר ארבע שנים של שימור נרחב ויסודי, המוזיאון פתח בגלריה פנימית וחשוכה, את תצוגת הקבע של חדרי המיניאטורות של הלנה רובינשטיין "היסטוריה של יופי" (אוצרות: גלית לנדאו אפשטיין, סופיה בארי ליפשיץ). החדרים, שהוצגו לראשונה בסלון ביתה של האספנית ב־1935 המשיכו מסורת של בתי מיניאטורות ונועדו להקסים ולהדהים את הצופה. ילדים ומבוגרים כאחד מוזמנים לפסוע ברחוב תל אביבי טיפוסי ולהביט מבעד לחלונות בנייניו אל קפסולות זמן זעירות ומרתקות החושפות מגוון חדרים גדושי פריטים", אומר שמעא.
התערוכה שתגרום לחשוב
התערוכה שתשאיר אותך עם מחשבות גם הרבה אחרי שעות הביקור היא "לצלם ולשכוח: רן טל אחרי מיכה בר־עם" (אוצר: ד"ר נעם גל) שממצבת את המוזיאון כמרחב ניסיוני לפעולות חדשות של שיתופי פעולה יצירתיים. הבמאי הדוקומנטריסט רן טל מציג את סרטו השאפתני "1341 פריימים מהמצלמה של מיכה בר־עם" אשר פורק לגורמיו ומורכב מחדש למיצב וידאו רב־ערוצי.
כל 8 דקות מתאפשרת כניסה של כ-10 מבקרים לחלל חשוך בו ישובים הצופים עם אוזניות מול מסכים גדולי ממדים ורואים את פועלו הענף של מיכה בר-עם, אחד מאבות הצילום העיתונאי בישראל והמייסד של המחלקה לצילום במוזיאון תל אביב לאמנות. תערוכה מעלה במקביל תהיות על הישראליות כמוטיב הנשזר בסרטיו של רן טל ושאלות פנים מדיומליות על מקומו של המדיום הקולנועי בתוך המוזיאון.
התערוכה המפתיעה
שמאע מספר כי במסגרת תפקידיו כעוזר לאוצרת הראשית מירה לפידות, הוא אצר את תערוכתו המפתיעה והחכמה של אורס פישר. "פישר באמצעות המיצב PLAY מתייחס, בהומור ובכושר המצאה, לשורה של שאלות המתעוררות בתקופתנו: מה עתידם של יחסים בין-אישיים בעולם הנשלט על ידי בינה מלאכותית? האם לחפץ דומם יכולה להיות אישיות? והאם בני אדם ומכונות ניתנים להחלפה?
PLAY המוצג לראשונה בחלל מוזיאלי, הוא לכאורה מיצב בינה מלאכותית חדשני ופשוט לכאורה - תשעה כסאות משרדיים צבעוניים נעים בחופשיות בגלריה, מגיבים לקהל ו"מתקשרים" עם המבקרים. הפיסול והתנהגות הצופים בחלל, חוברים יחד למכלול מפתיע של כוריאוגרפיה אנושית. עם כניסתם של מבקרים לגלריה, הכיסאות מגיבים – אחד יכול "לרוץ" לעברנו, אחר "ייבהל", יסתובב ויסתתר בפינה, ואילו כסאות אחרים יראו כמתגודדים בקבוצה ו"מתעלמים" מנוכחותנו - עם כל תנועה של הקהל, בחלל הגלריה ההתנהגות של הכיסאות נעשית עשירה יותר ובלתי צפויה.
המיצב PLAY הוא שיא בעשייתו של פישר – טכנולוגית, מושגית ואפילו רגשית. כל כיסא כולל אלפי רכיבים אלקטרוניים בתוכו, ובחודשים ארוכים של עבודה הוא תוכנת עם אלגוריתם המעניק לו אופי – ביישן, חברותי, יהיר, פחדן. באמצעות סוללות ייחודיות המאפשרות את תנועתם העצמאית של הכיסאות, ותקשורת עם רשת של חיישנים ומצלמות שהותקנה בגלריה, נוצרת אינטראקציה מצחיקה ובאופן משונה אנושית מאוד בין המבקרים לבין הכיסאות. עם כושר המצאה ודמיון משחקי פישר עוסק בכמה שאלות המטילות צל על תקופתנו ומרחפות מעל זמננו: מה עתידם של יחסים אנושיים בעולם הנשלט על ידי בינה מלאכותית.
בחללים הסמוכים מוצגות עבודות מפתח נוספות: באחד ניצב פרנצ'סקו, מפסלי הנרות המונומנטאליים של פישר שמתכלה במהלך התערוכה. הפסל בדמותו של פרנצ'סקו בונאמי, אוצר איטלקי ידוע וחברו של האמן, ניצב מעל מקרר פתוח למחצה. הפסל נוצק בשעווה עם פתיל בוער בראשון שנדלק מדי יום, ובהדרגה נמס ככל שהתערוכה נמשכת. "זהו פסל־נר המתנשא לגובה של ארבעה מטרים ונמצא בתהליך של התכלות: הפתיל המבצבץ מקודקודו מודלק מדי יום, והלהבה הקטנה ממיסה את דמותו בהדרגה ככל שהתערוכה נמשכת", אומר שמעא. מתוך היכרות מעמיקה עם המסורת הארוכה של פיסול מונומנטלי שמנציח גדולי אומה וענקי רוח, פישר מתאר את פרנצ'סקו שקוע כל כולו בנייד שלו. הבעת פניו מעידה בו זמנית על ריכוז והיסח דעת ותנוחתו כמו מגלמת את התנוחה של זמננו.
תערוכות קיץ 2022 - מוזיאון תל אביב לאמנות