לשחק עם ההיסטוריה: כיצד מורשת וארכיאולוגיה משנים משחקי וידאו

מאז שכרמן סנדיגו השיקה ב-1985 את הכלי התרבותי שלה הבלתי יסולא בפז - בכל מקום בעולם שהיא ביקרה בו - למורשת יש תפקיד מפתח במשחקי הוידאו שלה.

אותו משחק מחשב חינוכי מוקדם, Where in the World Is Carmen Sandiego, היה להיט מפתיע, שיצר ביקוש לזיכיונות וגרם גם ליצירת תוכנית טלוויזיה פופולרית לילדים, שכללה שיר שהפך ללהיט.

עם זאת, הדרך שבה מתוארת המורשת התרבותית במשחקים עברה מאז דרך ארוכה. גרסת הדלוקס של כרמן סנדיגו כללה תמונות מפוקסלות מנשיונל ג'יאוגרפיק. הרקע של יוון העתיקה, שנבנה עבור Assassin's Creed Odyssey, בגרסה לא קרבית של Discovery Tour ויצא לשוק בשנת 2019, אפשרה לשחקנים לטייל על גבי אקרופוליס פעיל ובלתי הרוס.

כעת, חפצים נדירים מאחד מאתרי המורשת המרוחקים ביותר של סין יופיעו במשחק הנייד מרובה המשתתפים Clash of Kings, ויאפשרו לכם להיתקל בנפלאות של Dunhuang, עיר מדרך המשי בקצה מדבר גובי, הידועה בזכות העבודה המבריקה של ציורי קיר בודהיסטים ומקדשי מערות. במשחק, שחקנים בונים אימפריה ומנהלים מלחמה נגד ממלכות אחרות. פרק חדש במשחק, Dunhuang Civilisation, יכלול מפה של העיר העתיקה, ששחקנים יוכלו לחקור, ואלמנטים מפורסמים מציורי הקיר, בהן הדמויות המיתולוגיות המעופפות, הידועות בשם אפסרה.

"שחקנים יחוו משהו מיוחד ומאוד אותנטי וקרוב למה שרואים על קירות המערה", אומר האן ג'ינג, מייסד שותף ומנהל של Artistory, חברת ה-IP התרבותית שתיווכה את עסקת הרישוי בין Clash of Kings ליוזמת Dunhuang Inspiration, המנוהלת על ידי מועצת התרבות והתיירות המקומית.

גיימרים במערות

מכיוון שאת Clash of Kings משחקים כ-300 מיליון איש ברחבי העולם, הוא עשוי גם להעלות את המודעות לאתר המורשת העולמית של אונסק"ו, המוכר היטב בסין, אך עשוי להיות בלתי מוכר לציבור מערבי. "זה פנטסטי להיות מסוגל להביא את Dunhuang לאנשים מחוץ לסין כדי ללמוד על האתר", אומרת נטשה דייסון, מייסדת שותפה ומנהלת הרישוי של Artistory ומוסיפה : "ואני מקווה שהסיפורים, התמונות והעיצובים מאמנות המערות, יהוו הזדמנות ל-Clash of Kings להרחיב את הקהל שלהם".

לדברי האן, "זה מאפשר לגיימרים לחוות היסטוריה ותרבות חיים אמיתיים כמו ששום דבר אחר לא יכול, ואנחנו רואים מוזיאונים ומוסדות תרבות אחרים, שמחפשים הזדמנויות בעולם המשחקים."

דייסון מוסיפה שמשחקים הם חלק מתוכניות הרישוי הדיגיטליות של Artistory למוזיאונים, יחד עם פריטי אספנות דיגיטליים, NFTs וחוויות מציאות רבודה. עם זאת, היא מכירה בכך שפיתוח משחק וידאו חדש לוקח זמן רב. "יש הרבה מחקר, הרבה עבודה, והרבה עיצוב משני הצדדים לפני ההשקה".

רמה זו של מחויבות עשויה להיות מה שהופכת את האותנטיות התרבותית למושכת כל כך במשחקי וידאו. "יוביסופט", יצרנית סדרת Assassin's Creed, למשל, מעסיקה היסטוריון במשרה מלאה, מקסים דוראנד, שעובד עם צוות של ארכיאולוגים, חוקרים ומומחים לייעוץ, כדי להוסיף עומק היסטורי למשחקיהם.

" מכיוון שהשחקנים מתחילים להרגיש חלק מהעולם הווירטואלי הזה, הם רוצים לעתים קרובות ללמוד יותר על העולם הזה, ומעצבי משחקי וידאו משתלבים בצורך הזה: הם מפזרים ספרים וירטואליים ששחקנים יכולים לאסוף, שנותנים סקירה קצרה של אירועים מהחיים האמיתיים או קרבות היסטוריים... הם כותבים תקציר בסצנות כדי לדמיין את ההקשר ההיסטורי של אירוע, ולחלק מהמשחקים יש אפילו דפי ויקיפדיה משוכללים על עולם המשחק וההיסטוריה שלו", כותב המלומד טין ראסאל במאמר על "ארכיאוגיימינג "- מונח פופולרי שמשלב בין ארכיאולוגיה למשחקי וידאו- בגיליון האחרון של כתב העת Near Eastern Archaeology.

"במילים אחרות, הם מציפים לחלוטין את השחקן במידע היסטורי, אבל עושים זאת בצורה לא ליניארית, שבה השחקן יכול לבחור ולהחליט במה הוא רוצה להשקיע את הזמן שלו."

אמנם יש פיתוי ברור לשחקנים בגילוי היסטוריה דרך אתרי מורשת מאוירים, אבל מה יוצא למוזיאונים, לאתרי מורשת או להיסטוריונים מעבודה עם חברות שמייצרות צורות בידור אלו? "אנחנו יכולים להשתמש במשחקים האלה כנקודות כניסה כדי לדבר עם סטודנטים והציבור הרחב על ארכיאולוגיה והבעיות עם ביזה והשוק השחור", מציע ראסל, או לעבוד עם חברות כדי להפיג את המיתוסים סביב מה שארכיאולוגים עושים, וכיצד צריכה מורשת להיות מטופלת בעולם האמיתי.

חלק מהחוקרים אפילו משתמשים בטכנולוגיית גיימינג כדי לסייע במחקריהם על העולם העתיק. דייוויד היקסון, אנתרופולוג ב"מכללת הוד" במרילנד, למשל, פנה למסגרת התוכנה Unreal Engine של Epic Games, כדי לבנות שחזור תלת ממדי של עיר המאיה העתיקה, צ'נצ'וצ'מיל. עבור היקסון, אחד היתרונות העיקריים של עבודה עם פלטפורמת Unreal היה הקישוריות המקוונת שלה, "כלומר ששני אנשים ויותר, שנמצאים במרחק של קילומטרים זה מזה, יכלו לטעון את המפה של צ'נצ'וצ'מיל בו זמנית ולהיפגש שם זה עם זה כדי לחוות סיור רגלי ביחד", הוא כתב במאמר על הפרויקט והוסיף : "זה הופך אותה לפלטפורמה אידיאלית ללמידה אינטראקטיבית."