תערוכת קומיקס לילדים בהשתתפות מיטב אומני הקומיקס בישראל

מהו קומיקס בעצם, יותר ציור או יותר סיפור? תהיה ודאי אחת השאלות שתשאלו את עצמכם כשתכנסו לגלריה היפה שמוקדשת בימים אלה לתערוכת קומיקס לילדים בהשתתפות מיטב אומני הקומיקס בישראל.

התשובה היא: "גם וגם. זוהי שפה סיפורית מיוחדת, שנפגשים בה הציורים והמילים בצורה שבה המילים אינן יכולות בלי הציורים - ולהפך. יש בה אפילו מילים מיוחדות לצלילים ולקולות כמו טאח, אאוץ' ועוד", אומרת דניאלה גרדוש- סנטו אוצרת התערוכה שגדלה על ברכי אמנות הקומיקס משחר ילדותה, כבתו של דוש, מהקומיקסאים הראשונים בעיתונות הישראלית של שנות קום המדינה. הילד המיתולוגי שלו "שרוליק", עם כובע הטמבל והסנדלים, שייצר כדמות המייצגת את ישראל – היה לסמל לאומי.

התערוכה מוקדשת לילדים שעבורם ז'אנר הקומיקס הוא הנפוץ ביותר, בארץ – מדובר בקומיקס שגיבוריו ילדים, בחירה המאפשרת גם העצמה - כשגיבורים ילדים מתמודדים עם אתגרים. "כל סיפור צריך גיבור או גיבורה, ובקומיקס הישראלי לילדים מככבים בעיקר ילדים וילדות, שקל להזדהות איתם, שכיף לחוות איתם רגעים קסומים, מצחיקים, מרגשים, מותחים ואפילו קצת מפחידים. בסיפורי הקומיקס - כמו בחיים עצמם, יש ילדים שונים: חברותיים או ביישנים, מקובלים ולא מקובלים, מלאי מרץ או חולמניים, אבל בכל אחד ואחת יש משהו מיוחד שהופך אותו לגיבור. ואם מתגלים גם כוחות שלא ידעו על קיומם - הם מקור להשראה ואף לעידוד", אומרת דניאלה.

בתערוכה הצבעונית ומאירת העיניים כל קיר מוקדש לקומיקסאי אחר, וניתן לראות בו מבחר של כמה עבודות נבחרות של אותו האומן, כולן מוקדשות לילדי הקומיקס הישראליים, מתקופת החלוצים ועד ימינו. אפשר לבלות בתערוכה דקות אבל גם שעות למי שיבחר להתעמק ברצועות הקריקטורה הרבות שמופיעות על הקירות – לצחוק, ללמוד, לחשוב.

הגענו לתערוכה בשילוב גילאים של שלושה דורות, ונהנו לקרא את הסיפורים הקצרים המאוירים, הסיפורים של הקומיקסאים על עצמם כפי שחשפו בסדרת איורים לתערוכה ולהעמיק במחשבה על מה מייצג הילד העברי שבמרכז הקומיקס מאז הקמת היישוב העברי ועד ימינו אנו.

"הקומיקס התחיל מרצועות קומיקס לילדים, לעומת הקומיקס למבוגרים המאוחר יותר שנקרא רומן גרפי. לפני קום המדינה, וגם לאחר מכן, בעיתוני הילדים גיבורי הקומיקס הנפוצים ביותר היו ילדים ובני נוער. משנת 1985 חלה פריחה של עיתוני ילדים חדשים, בהם "כולנו", "משהו", "אותיות", "צ'ופר" (לימים, "מעריב לילדים"), וכולם העניקו לקוראים את מה שהם אוהבים - רצועות קומיקס צבעוניות, מבדרות ומרתקות", בהמשך – הקומיקס התחיל להתפרסם גם בחוברות, בספרים ולאינטרנט", אומרת דניאלה.

ילדים קטנים מגיל שלוש וגדולים יוכלו ליהנות מסיפורי הקומיקס הפשוטים, ומפינת הצביעה, וילדים גדולים ייהנו גם הם מהדימויים הבוגרים, פינת הצילום שכוללת שלטי בועות קומיקס ופניני ה"ידעת?!" הוריהם ייהנו מהמסע לעבר בעקבות ראשית הקומיקס בארץ.

מה ההבדל בין הקומיקס שמיועד לילדים לזה שיועד למבוגרים?

"הקומיקס למבוגרים שונה לגמרי. הבולט, מהראשונים, כבר בשנות ה70-80 היה דודו גבע. קומיקס אישי, ציני. זה קומיקס המשתמש בשפת הקומיקס – השילוב של טקסט וציורים אבל מתייחס לחברה, לנגעיה, הפרט בחברה, הבעיות אישיות האקטואליות של היוצר, לפוליטיקה. בשנות ה80 כמדומני התחיל לפרוח הרומן הגרפי , שהוא קומיקס למבוגרים.

אביך, דוש, היה אחד הקומיקסאים הישראליים הראשונים. איך זה השפיע עליך? את אוהבת קומיקס?

"דוש אבי היה גם קומיקסאי , לא רק קריקטוריסט – לא רבים זוכרים ויודעים", אומרת דניאלה, "הוא יצר את הקומיקס הראשון בישראל – למבוגרים- בעיתון העולם הזה, בשנים 1950-1953 עם גיבורה דווקא שזה ייחודי ובלתי רגיל. קראו לה רותי, אישה צעירה עירונית, קוקטית וממזרה. באותן שנים גם יצר את שרוליק עם כובע הטמבל והסנדלים, הדמות האייקונית שהפכה לסמל לאומי. שרוליק קיבל גם הוא רצועת קומיקס, לימים, בשנות ה90 בג'רוזלם פוסט. גם כן מופיע בתערוכה בפרק ההיסטורי. דוש צייר גם קומיקס לילדים – שנכנס בתערוכה בפרק מחווה לילדי הקומיקס ההיסטוריים של לפני קום המדינה ואחריה. "גם אמנון במתנדבים," ב1954 ב"הארץ שלנו". ילד גיבור שנלחם באויבים בתקופת השופטים התנכית... היה מאד בקי ואוהד של אמנות הקומיקס בעולם וחיבר אותי לזה. במשך השנים התחלתי בעצמי לחקור על תרבות הקומיקס, ועכשיו גם אצרתי את התערוכה המיוחדת הזו".

מה הבדל בין קומיקס של פעם ומאוחר יותר?

"במחקר שעשיתי לתערוכה, עבור הגדרת הקונספט שלה - עיסוק בקומיקס לילדים שגיבוריו הם ילדים – צללתי גם לקומיקס ההיסטורי של שנות 30-40-50 ויש לו פרק מחווה בתערוכה. בעיקר היו בו ילדים ובני נוער- החל מ1936. בעיתונים דבר לילדים, הארץ שלנו ואחרים, היו אלו בעיקר ילדים ציונים, חלוציים, כובשי שממה, אוהבי המולדת המתגייסים למלחמה באויבים כשצריך. פריחה מיוחדת בקומיקס שגיבוריו ילדים וגם ילדות – חלה כשצצו הרבה עיתוני ילדים חדשים החל מאמצע שנות ה80. התמקדתי בקומיקס שגיבוריו ילדים וילדות. בעת האחרונה, לעומת העבר – העיסוק הוא באני האינדיווידואלי, הפסיכולוגי במידה רבה, בידורי, פאן יותר ופחות חינוכי . לאחרונה גם עיסוק בילדים שאינם מהבולטים - האחרים, הלא מקובלים, ויש כאן ערך מוסף ואפשרות להעצמה של הקורא כשהגיבור מצליח להתמודד עם הקשיים, אינו לא עוסק בחברה ובמדינה כמו הקומיקס של העבר. גם בעבר היו דוגמאות של הומור ושעשוע אבל מה שבולט זה הקומיקס עם האתוס הלאומי . לא מדובר קומיקס אקטואלי המתייחס לענייני השעה".

מדוע אין סופרמן ישראלי? חתול גיבור , כלב , חייזר?

"היו ניסיונות ליצור סופר מן ישראלי אך לא הייתה התפתחות יציבה, לאורך זמן. ואולי הוא בכל זאת עוד יגיע.. אז עד שתהיה תשובה לשאלה, היא מספרת "הקומיקסאים הבולטים מאמצע שנות ה80 שבחרו בילדים כגיבורים הם אורי פינק, מישל קישקה ושי צ'רקה - שהיו לאמני קומיקס בכירים היוצרים מאז ועד היום קומיקס מקורי לילדים וגם למבוגרים, ובמשך הזמן הצטרפו אליהם אמנים ואמניות ותיקים וגם צעירים."

איך בחרת את האומנים שיופיעו בתערוכה?

"היה חשוב לי שיהיו אמנים שיוצרים קומיקס לילדים מאמצע שנות ה80 ועד היום. קומיקס ילדים שמופיע לא רק בעיתונים כמו פעם אלא גם בחוברות ובספרים שכולם קומיקס. הראשונים הבולטים בנושא הזה מאז – אורי פינק קישקה ושי – שיוצרים עד היום ויצירותיהם בתערוכה, וגם העכשוויות. מקומן של הנשים לא נפקד - בנושא הזה של ילדים גיבורי סיפורי הקומיקס – בתערוכה – רותו מודן, הילה נועם ודניאלה לונדון. יש גם מגוון דורות, דור ביניים ודור צעיר, הצעיר ביותר - הוא תומיקס- תום זנדשטיין.

רצינו גם להציג מגוון נושאים של עולמות הקומיקס לילדים – מתח, הרפתקאות, פנטזיה ודמיון , וגם סיפורים משעשעים ונוגעים ללב מחיי היום יום".

הבחירה בעמודי הקומיקס לתערוכה אינה פשוטה. קומיקס אינו קריקטורה יחידה, ציור שעומד בפני עצמו. קומיקס הוא רצועה, או ספר שלם או חוברת - ולכן כל סיפור, אמן – בא לידי ביטוי במספר עבודות בהתאם. לכל גיבור קומיקס ואמן בתערוכה יש מספר עבודות כדי שהקומיקס יוצג בצורה מיטבית.

לתערוכה נבחרו 13 קומיקסאים וקומיקסאיות, דבר שלא קרה מעולם בתערוכה אחת בנושא זה - המציגים קשת רחבה של עולמות הקומיקס: מתח, הרפתקאות, פנטזיה ודמיון, לצד סיפורים משעשעים ונוגעים ללב , מחיי היום-יום. בין המשתתפים אמנים בכירים וותיקים ומוכרים וגם צעירים שיוצרים יחד מגוון עשיר של סגנונות: דודו גבע, עופר זנזורי, דניאלה לונדון דקל, רותו מודן, נעם נדב, הילה נועם, אורי פינק, ארז צדוק, שי צ'רקה ,מישל קישקה, נמרוד רשף, יניב שמעוני ותומיקס (תומי זנדשטיין).

בתערוכה יש קיר מצויר ענק, של הקומיקסאי יובל כספי. על הקיר ישנו סיפור קומיקס שבסופו הגיבור מתגבר על יצור מפחיד - ילד או ילדה מבאי התערוכה יכולים להשתלב בציור, ולהצטלם כגיבורי קומיקס הבועטים בדרקון הרשע. זוהי תוספת מיוחדת והילדים נהנים לרגע להיות גיבור בקומיקס הכל יכול ולהשתלב בסיפור בעצמם. זוהי נקודת צילום כיפית במיוחד שנותנת לילדים רגע להיכנס לסיפור, ולהיות גיבור על – איזה ילד או ילדה יוותרו על התענוג?

קומיקס הוא ציור, אומנות או סיפור?

"קומיקס בהחלט הוא אמנות – ונקרא גם האמנות התשיעית", אומרת דניאלה, "בתחילה, גם בחו"ל לפני כמאה שנה הוא נחשב רק כבידור לילדים, אך מזה זמן רב כבר שהקומיקס התפתח גם מבחינת תכנים וגם מבחינה אומנותית והוא בהחלט אמנות. בקומיקס אין גבולות - אפשר לצייר הכל, והכל יכול לקרות... קומיקס הוא שפה סיפורית מיוחדת במינה המשלבת ציור וטקסט בצורה כזו שהאחד אינו מתקיים ללא השני.

גלריה על הצוק, נתניה - 30.9.22 – 16.11.22

בימי חו"ל המועד הקומיקסאים מגיעים לתערוכה להעביר לילדים סדנאות אומן.

כניסה חופשית