שני ארנבים נוגסים במתח בגזר, אוזניים מתעוותות. נשר פצוע מתמתח באוויר, אייל משתהה ביער, עיניים דבשיות נעוצות בחטף בעינינו. החיות בעבודותיה של רוזה בונר שופעות רגש. "הריאליזם שלה הוא הדרך שלה לכבד אותן", אומרת ליילה ג'רבואי, אוצרת תערוכה המוקדשת לאמנית הצרפתיה מהמאה ה-19 ב"מוזיאון ד'אורסיי". "היא מעבירה את הבעת נפשן דרך עיניהן ועמדותיהן, על ידי ציורן בקפידה ובנאמנות. החיות הן נושאים בפני עצמם".
במקביל למלאת 200 שנים להולדתה של בונר, ירכז סקר חובק קריירה זה כ-200 יצירות, מציורים ורישומים ועד פסלים ותצלומים. "בצרפת היא מזוהה עם ציורי בקר עם תשומת הלב המוקפדת לשוורים הנוצצים ולאדמה הטרייה", אומרת ג'רבואי, ובעיקר ציורה 'חריש בניברנה' (1849), שזיכה אותה במדליה.
"התערוכה תחשוף בפני המבקרים את ציוריה של בעלי חיים, סוסים וחיות בר אחרות. זה יראה שאי אפשר לצמצם אותה לציירת של חיי כפר ובעלי חיים".
התמסרות לנטורליזם
בונר הוכשרה על ידי אביה הצייר והציגה לראשונה את יצירותיה בסלון בגיל 19. מסירותה לנטורליזם ולכידת האינדיבידואליות של בעלי חיים זיכתה אותה במעריצים. בתחילת שנות ה-50 היא השתתפה בשווקי סוסים בפריז, כשהיא לבושה בגדי גברים (עם אישור מהמשטרה) כדי להימנע מלמשוך תשומת לב בלתי רצויה בזמן שרטוט.
"הריאליזם שלה הוא דרך לכבד אותם": ציור של רוזה בונהור של נשר פצוע, L'aigle Blessé (בסביבות 1870)
צילום: © Museum Associates LACMA; RMN גראנד פאלה
בתצוגה יוצגו סקיצות בלתי ידועות של בונר, ביניהן רישום פחם על פשתן לציור הידוע ביותר שלה, 'יריד הסוסים' (1852-55), סצנה מונומנטלית של פרסות רוקעות, נחיריים נושפות ורעמות רפויות. היצירה, שהתגלתה לאחרונה על ידי הצוות ב"שאטו דה ביי", המוזיאון המוקדש לאמנית בשולי יער פונטנבלו, שוחזרה למסע הציבורי הראשון שלה.
ג'רבואי גם להוטה למשוך תשומת לב לצד הרומנטי הלא נחקר של עבודתה של בונר, הנראה בליטוגרפיה כחולה-דיו של זאבים ורוכב בודד בסקוטלנד.
בונר מכרה את האמנות שלה ישירות לאספנים והיא מצאה תהילה מבית ומחוץ. לסוחר הבלגי ארנסט גמברט, שהפיק הדפסים של ציוריה וארגן סיורי פרסום, היה חלק בהצלחתה הבינלאומית. עם זאת, לאחר 1853, היא כמעט ולא השתתפה בסלון. "מבקרים צרפתים כבר לא הכירו את עבודתה", אומרת ג'רבואי. "הם הכירו את האישה, את האגדה, טוב יותר מהאמנות שלה." לדברי האוצרת, מכירת אלפי מחקרים מהסטודיו שלה בשנת 1900 תרמו ל"קריסת דירוג הציורים". במילים אחרות, המוניטין שלה צנח. "ההיסטוריה של האמנות ותפיסת האוונגרד לא השאירו מקום לאמנות החיה של בונר", מוסיפה ג'רבואי. עם תערוכה זו, מקווה "מוזיאון ד'אורסיי" להחזיר את האמנית ואת יצירותיה למקומם הראוי.
• רוזה בונר (1822-1899), מוזיאון ד'אורסיי, פריז, 18 באוקטובר-15 בינואר 2023