20 אמנים עכשוויים יצרו סרטונים, חלקם באמצעות טלפונים ניידים, עבור יוזמה חדשה של אמנות עכשווית בהשראת מוזיאון הלובר בשם Louvre Looks. הסרטונים, שנמשכים שלוש דקות ושלושים שניות, יפורסמו מדי שבוע בפלטפורמות הדיגיטליות של הלובר כולל בחשבון האינסטגרם שלו, שיש לו כמעט חמישה מיליון עוקבים.
לפי הצהרת הלובר, "האמנים - העובדים עם צוותי קולנוע או עם הטלפונים הניידים שלהם, בלילה או בשעות הביקור, משתמשים במשאבים דיגיטליים או מתמקדים בקשר האישי שלהם ליצירות - יצרו דיוקן פוליפוני של הלובר שהחיים והקהל חוזרים למוזיאון". הפרויקט מציין את יום השנה ה-230 למוזיאון בשנת 2023.
"כל יצירה יוצאת דופן בדרכה, ומציינת את עצם הספציפיות של עיסוק אמנותי ייחודי במוזיאון. מה שעוד יותר בולט הוא הגיוון של התגובות: הן נוגעות בשאלות, ביצירות, ברגישויות, אבל לכל אחת יש תחושה מאוד אישית. לשם כך כיוונו בבחירת האמנים, והם עשו את השאר", אומר דונאטין גראו, ראש התוכנית העכשווית של הלובר.
התורמים כוללים את איבן ארגוטה, היצ'אם בראדה, אנטון ביאלאס וקמיליה קוספנובה, מיקי בלנקו ודאצ'י-ג'ורג'י גארוצ'בה, וביאנקה בונדי. "התוכנית נובעת מהחזון של מנהל הלובר, לורנס דה קארס להיות בו זמנית נאמן ומכבד את ההיסטוריה והמורשת של הלובר - כולל מתרגלים יצירתיים עכשוויים של זמננו - כמו גם לאמץ באופן קיצוני את המשאבים והשאלות של היום, "מוסיף גראו.
האמנית הפריזאית כריסטל אויירי, משתתפת נוספת, יצרה עבודה בשם I bow, but am not intimidated היא אומרת בהצהרה: "כילדה הייתה לי מערכת יחסים אמביוולנטית עם הרעיון של מוזיאון. אבי היה מאבטח ב-Cité des Sciences et de l'Industrie [מוזיאון המדע בפריז]... כשנכנסתי ללובר בפעם הראשונה, זה היה הלם. אמנותית, כמובן, אבל מעל הכל בדרך שלי לחוות את האמנות שסביבי. עכשיו אני בוגרת, ואומנית, אני מרגישה יותר בנוח עם הרעיון של לגעת ולהרגיש את היצירות המונומנטליות האלה דרך ההבנה שלי".
תורמת אחרת, אריאנה פפדמטרופולוס ילידת לוס אנג'לס, דנה בסרט שלה, Towards Marvelous Kingdoms (2022), ואומרת: "כמו האולמות האינסופיים של הלובר המובילים לממלכות מופלאות, המיטה היא מקום לחלום על עולמות אחרים, להרהר ולהרהר להתעכב על סף הממדים. כשהוזמנתי להשתתף בפרויקט הזה, המחשבה הראשונה שלי הייתה זו: 'מה הייתי רוצה לעשות בלובר שלא אוכל לעשות אחרת?' חשבתי לצוף על מיטה דרך יצירות מופת רבות שיתעוררו לחיים הצטרפו אלי למסע הזה, חלקם פיזית ואחרים רוחנית."
גראו אומר: "מה שהאמנים הגו אינו רק 'עדות'. הן יצירות אמנות: בין אם שיר, סרטון אמנות, סרט קצר, קליפ - אם להתייחס לתערוכה המפורסמת של קינסטון מקשיין במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק [מידע, 1970], המוזיאון נראה כ"מוזה" שלהם '. ואכן, הלובר מהווה השראה לאמנים מאז פתיחתו ב-1793, ואף לפני כן. היו אולפנים בלובר. המנהל הראשון של המוזיאון, דומיניק ויונט דנון, היה סופר ושרטט נלהב".
הפרויקט כולו יוצג בהקרנת בכורה באודיטוריום Michel Laclotte במוזיאון ב-26 בינואר; סרטון אחד בשבוע יפורסם בחשבון האינסטגרם של הלובר לאחר מכן.
היוזמה היא האחרונה בסדרה של חידושים דיגיטליים כמו Une Oeuvre du Louvre לפיה אמן עכשווי בוחר יצירה בולטת מאוסף המוזיאון, ומסביר את הסיבות מאחורי החלטתו באינסטגרם. המשתתפים כוללים את האמן הגרמני קנדיד הופר והפסל הספרדי מיקאל ברצלו שאירחו תערוכות בלובר. "
כל מה שאנחנו עושים מושרש במוזיאון ומדגיש את הדרכים הרבות שאפשר לתפוס אותו. כמו שאמר סזאן: 'הלובר הוא הספר שבו אנחנו לומדים איך לקרוא'", אומר גראו.