גלריית הדיוקנאות הלאומית של לונדון (NPG) ביצעה רכישה בלתי צפויה ממש: ביתן כרטיסים על אי תנועה קטן ממש מחוץ לכניסה החדשה שלה. אבל זה החלל הנסתר מתחת למפלס הרחוב שחשוב: שירותים ציבוריים ויקטוריאניים תת-קרקעיים לשעבר, שנסגרו בשנות ה-70.
אתר יוצא דופן זה יציע הזדמנות ייחודית ליצור מה שיהיה למעשה נספח חדש ל-NPG. עם כניסה נפרדת, הם יוכלו לפתוח שעות ארוכות יותר מאשר הגלריה ולמשוך מבקרים בערב מרובע הבילויים של הווסט אנד סביב כיכר לסטר.
למרות שהביתן המשושה האלגנטי בקצה כיכר טרפלגר על כביש צ'רינג קרוס, בצומת עם רחוב אירווינג, עשוי להיראות אדוארדיאני, הוא מתוארך לשנות ה-80 של המאה ה- 20 ושימש למכירת כרטיסי תיאטרון. לאחר סגירתו לפני מספר שנים, הוא הוצא לשוק הנכסים בשנת 2021.
The Art Newspaper יכול לדווח כי לפני מספר חודשים הצליחה NPG לקנות את "האי האיקוני" מחברת נכסים, תמורת סכום של כ-3 מיליון ליש"ט, בכספים שסופקו על ידי לן בלווטניק, איש העסקים הבריטי האמריקאי יליד אוקראינה.
החלל התת-קרקעי גדול פי שישה מחלל הקיוסק, שסיפק כניסה לשירותים הציבוריים בצורת משולש משנות ה-1890 מתחת לרחוב. נשים באותה תקופה זכו ליחס עגום: בשירותים היו 13 משתנות ו-12 תאי גברים, כאשר חמישה תאים בלבד הוקצו לנשים.
השיפוץ של הגלריה הלאומית לפורטרטים כולל כניסה ראשית חדשה, הפונה צפונה, במימון היו"ר דיוויד רוס
© ג'יימי פוברט אדריכלים/פורבס מאסי
לניקולס קולינאן, מנהל ה-NPG, יש רעיונות שאפתניים לחלל התת-קרקעי הזה. בכפוף להסכמה תכנונית, ניתן היה להרוס את הקיוסק ולהחליף אותו בכניסה חדשה לחלל מתחת לפני הקרקע. השטח הגדול הזה, כמעט 1,500 רגל רבוע, ישופץ אז לחלוטין, ויספק מקום נוסף לתצוגות גלריה ו/או מיצגים וסרטים הקשורים לפורטרטים. כדי לקחת דוגמה תיאורטית, אפשר להשתמש בו כדי להציג מיצב סרטים מרובי מסכים מאת אייזק ג'וליאן.
אבל ההתקדמות בפרויקט הקיוסק תצטרך להמתין לפתיחת הבניין הראשי המשופץ, המתוכננת כעת ליוני 2023. ככל הנראה תושק תחרות אדריכלות עבור האתר החדש, יידרש אישור תכנון ממועצת וסטמינסטר ולבסוף, יהיו עבודות הבנייה. כל זה ייקח כמה שנים. בינתיים, ה-NPG בוחן כיצד ניתן להשתמש באופן זמני בקיוסק הקיים כבר בקיץ הבא.
לזלזל בתורם המקורי
לגלריה הלאומית המשופצת לפורטרטים (NPG) תהיה כניסה ראשית חדשה גם כן, הפונה צפונה ממש ליד כביש צ'רינג קרוס. כשהבניין המקורי שלה נפתח ב-1896, התורם הגדול של הגלריה, וויליאם אלכסנדר, רצה שהכניסה תהיה בצד המזרחי, היכן שהיא נמצאת מאז. זה יישאר, אבל ככניסה נוספת.
המסורת מספרת שאלכסנדר היה נגד כניסה צפונית, מכיוון שהיא תעמוד מול סוהו, אז מאורה של פשע, כמו גם שכונות העוני סביב Seven Dials. ה-NPG נבנה באתר של בית עבודה לשעבר והרחוב שבו הושלמה הכניסה החדשה נקרא על שם מפה משנת 1682 בשם Dirty Lane.
האזור סביב הכניסה הצפונית החדשה יהיה שונה מאוד בקרוב, וייצור מרחב ציבורי משופר באמצע הדרך בין הצדדים המזרחיים של כיכר טרפלגר וכיכר לסטר. זה אמור להיקרא Ross Place, מתוך הכרה בתרומתו בסך 4 מיליון ליש"ט של דיוויד רוס, המייסד השותף של Carphone Warehouse ויו"ר ה-NPG הנוכחי.
הכניסה החדשה היא רק חלק אחד משיפוץ של כל בניין ה-NPG שנסגר למבקרים במרץ 2020. בהובלת ג'יימי פוברט אדריכלים, עבודות הבנייה מתקרבות לסיום ועיצוב מחדש פנימי של הגלריות מתבצע כעת. תליית האוסף מחדש תהיה מבצע מאסיבי, שכן יהיו יותר מ-1,000 עבודות ב-34 חדרים.
בשלב מוקדם של גיוס הכספים, הקרן הלאומית למורשת מפעל הפיס התחייבה ל-9.4 מיליון ליש"ט, עידוד לנדבנים פרטיים. ה-NPG גייסה כעת מעל 44 מיליון ליש"ט עבור הפרויקט, הרבה יותר מהיעד המקורי של 35.5 מיליון ליש"ט. מעבר ליעד פירושו שניתן יהיה להתחיל שלב פיתוח נוסף, כולל הסבת קיוסק הכרטיסים לשעבר. התורם העיקרי הוא בלווטניק, שהקרן המשפחתית שלו סיפקה 10 מיליון ליש"ט, מה שהופך אותה לתרומה הפרטית הגדולה ביותר שאי פעם קיבלה ה-NPG. זה ישמש בעיקר לשיפוץ הקומה הראשונה של בניין 1896, עם תשע גלריות. אגף בלווטניק ימשיך לשמש עבור דיוקנאות 1840-1945.
בלווטניק הוא מעריץ גדול של בנימין דיזראלי, ראש הממשלה בשנים 1868 ו-1874-80, וייתכן שהדבר עודד אותו לתרום לגלריה שתחגוג מגוון רחב של מדינאים, סופרים, מדענים ויקטוריאניים ואחרים. האגף המזרחי, חלל שהיה בעבר בבעלות הגלריה הלאומית הסמוכה, הוסב לצרור משרדים בשנות ה-80. החזקה של האגף נקנתה אז על ידי NPG ב-2018 תמורת 2.6 מיליון ליש"ט. אזור זה הופך כעת לחלל גלריה, במימון של 6.5 מיליון ליש"ט מקרן גארפילד ווסטון. הוא יכיל חלק מאוסף הפורטרטים העכשוויים של הגלריה.
קרן קלור דאפילד מממנת מרכז הלמידה החדש. תרומה מוקדמת אחת שנפלה הייתה מקרן סאקלר, שהבטיחה מיליון ליש"ט. בשנת 2019 הודיעו ה-NPG והנאמנות על הסכמה משותפת לא להמשיך במענק, בעקבות מחאות עולמיות על מעורבותם של כמה מבני משפחת סאקלר עם התרופה הממכרת OxyContin, שגרמה לאלפי מקרי מוות.
הגלריות ההיסטוריות, לפורטרטים מהטיודור עד 1840 בערך, יהיו בקומה העליונה, מעל אגף בלווטניק. קירות החדרים הללו כוסו לאחרונה בבדים אדומים, כחולים וירוקים עזים. למרות שהצבעים האלה עשויים להפתיע, במאי ה-NPG ניקולס קולינאן מרגיש שהם מתאימים לפורטרטים היסטוריים.
רבים מהפורטרטים המאוחרים של המאה ה-20 וה-21 יהיו בקומת הקרקע, שם הקירות יהיו לבנים בעיקרם. תריסים שהותקנו בשנות ה-90 הוסרו כדי להפוך את החללים הללו לקלים הרבה יותר. בין הבניין יהיו ארבעה חדרי "Making", המתמקדים בנושאים מסוימים: פורטרטים של טיודור, מיניאטורות, הדפסים וצילום.
לפני הסגירה, ה-NPG קיבל כ-1.7 מיליון מבקרים, אבל קולינאן מקווה שברגע שהמגיפה תשכח, המספרים יגיעו לשני מיליון.
וכיצד תשתנה חווית המבקר? קולינאן עונה: "בואו לראות: זה הפיתוח הגדול ביותר בהיסטוריה שלנו. לא סגרנו כדי שהמבקרים יגידו 'זה אותו דבר'".