ציור מונומנטלי של אדוארד מונק, שהוסתר מהנאצים באסם נידח ביער נורווגי יחד עם גרסה של 'הצעקה', צפוי להגיע בין 15 ל-25 מיליון דולר כאשר הוא ייכנס מתחת לפטיש בסותביס לונדון ב-1 למרץ.
ההכנסות מהמכירה יתחלקו עם משפחתו של קורט גלייזר, מבקר אמנות ואספן גרמני בולט, שנאלץ למכור את היצירה בברלין ב-1934 כשנמלט מהנאצים. חודשים ספורים לאחר מכן, תומס אולסן, בעל אוניה נורווגי ושכנו של מונק, קנה את Dance on the Beach במכירה פומבית באוסלו יחד עם מספר יצירות נוספות של מונק. גם גלזר וגם אולסן היו חברים ופטרונים של האמן, שצייר דיוקנאות של שתי נשותיהם.
תצוגה מלאה של Dance on the Beach מאת Munch
ברוחב של ארבעה מטרים, 'ריקוד על החוף' היה חלק מאפריז של 12 פאנלים שהוזמן על ידי במאי התיאטרון הברלינאי מקס ריינהרדט בשנת 1906. התיאטרון נוצר בסבב והאפריז נועד להקיף את הקהל באולם עליון. הקומפוזיציה בפאנל של סותביס מציגה "תמונות מהנפש המודרנית", כפי שניסח זאת מונק, וכוללת דמויות רוקדות, כששתיים מהאהבות הגדולות ביותר של האמן - טולה לארסן ומילי ת'אולו - בחזית. שתי הפרשיות הסתיימו בטרגדיה ושברון לב.
זה לא המקרה הראשון שסותביס מציעים יצירות מאת מונק שהיו פעם בבעלות גלזר ולאחר מכן נקנו על ידי אולסן. בשנת 2021, בית המכירות הפומביות מכר אפריז נוסף בעל שם דומה, Embrace on the Beach, תמורת 16.2 מיליון ליש"ט (עם עמלות) במכירה חוצת קטגוריות בלונדון, לצד דיוקן עצמי תמורת 4.3 מיליון ליש"ט (עם עמלות). שתי היצירות הללו הוחבאו באותה אסם כמו 'ריקוד על החוף'.
גלזר, שהיה מנהל הספרייה הלאומית לאמנות בברלין ומי שפרסם את המונוגרפיה הגרמנית הראשונה על מונק ב-1917, רכש את הציור ב-1912 כשהתיאטרון שופץ והאפריז התפצל. באפריל 1933 הוציאו הנאצים את גלזר מתפקידו בגלל שהיה יהודי. חודש לאחר מכן מכר בכפייה היסטוריון האמנות את האוסף שלו, שכלל גם יצירות של אנרי מאטיס ומקס בקמן, ונמלט לשווייץ, ובסופו של דבר עשה את דרכו לאמריקה, שם מת ב-1943.
אולסן, שמת ב-1969, המשיך להרכיב אוסף שאין שני לו של כ-30 יצירות מאת מונק, כולל אחת מארבע הגרסאות של ה'צעקה'. לאחר שהכריזה בריטניה מלחמה על גרמניה ב-1939, הוא החביא את האוסף שלו למשך הסכסוך באסם ביער, כולל "הצעקה", שמכרה סותביס בשם משפחת אולסן תמורת שיא של 119.9 מיליון דולר ב-2012. למוזיאון של פטר אולסן בראם ושיקום ביתו של מונק שם, שייפתח למבקרים בקיץ הבא.
על המכירה הנוכחית ניהלו משא ומתן משפחות גלזר ואולסן; העבודה אינה נושאת אחריות.
סיימון שו, סגן יו"ר סותביס לאמנויות יפות, מציין ש-Dance on the Beach "הוא בין הגדולים מכל יצירות המופת האקספרסיוניסטיות שנותרו בידיים פרטיות - ההשפעה הרגשית המטלטלת שלו נותרה חזקה היום כמו ב-1906".