האמן Peter Doig זכה ב-2.5 מיליון דולר בסאגה משפטית מוזרה שהחלה ב-2013, כאשר הגלריסט פיטר ברטלו וסוהר בית כלא לשעבר בשם רוברט פלטשר תבעו את דויג בטענה שציור שהיה ברשותו של הסוהר היה ערך מוקדם של יצירה שהאמן עשה בזמן שהיה בכלא ב-1976, אך דויג מכחיש את יצירתה, ולכן הפך אותה לחסרת ערך בעיני שוק האמנות.
העבודה, שהייתה חתומה "פיט דויג' 76" - שימו לב לשגיאת הכתיב של שם המשפחה - מתארת נוף מדברי, והיא אכן צוירה על ידי אסיר במרכז הכליאה Thunder Bay, הכלא באונטריו, קנדה בו עבד פלטשר. פלטשר רכש אותו מאוחר יותר מהאסיר תמורת 100 דולר, וב-2011 חבר הבחין בחתימה והודיע לפלטשר על הסיכוי שהיצירה תהיה פיטר דויג מוקדם, ולכן הציור בעל ערך רב.
עם הרעיון הזה בראש, פלטשר פנה אז לבארטלו משיקגו לעזרה במכירת העבודה. הוא גם יצר קשר עם סותביס, שהביעו עניין רב בעבודה והסכימו שהיא יכולה להיות בעלת ערך רב אם ניתן יהיה לאמת אותה כראוי.
פלטשר ובארטלו יצרו קשר עם דויג דרך מספר ערוצים, אך כאשר דויג הכחיש בתוקף שעשה את הציור או שבילה אי פעם במרכז הכליאה של ת'אנדר ביי, פלטשר טען שההכחשה נבעה מנקמה אישית, והביא לתביעה הראשונית.
הנאשמים הצליחו למצוא מספר חומרים עיקריים המדגימים את חוסר הסבירות הגבוהה של דויג להיכלא באותה עת, כולל רישומי בית ספר המעידים על היותו תלמיד פעיל בשנים הנדונות, והתכתבויות אישיות. כשנשאלה, המשטרה הקנדית לא הצליחה למצוא מישהו עם שמו ויום הולדתו המדויקים של דויג שיש לו עבר פלילי.
בשנת 2013, הנאשמים הצליחו לאתר אישה בשם מרילין דויג' בווארד שאישרה שיש לה אח בשם פיט דויג' שאכן בילה בכלא אונטריו בשנות ה-70 והיה צייר, למרות שהוא מת ב-2012. על פי התיק המשפטי האחרון, בווארד אפילו "טענה שהסצנה המדברית [הציור] המתואר דומה לאזור באריזונה שבו גרו אמה שלה ושל דויג' לאחר שהתגרשו מאביהם", והיא סיפקה תיעוד כולל זיהוי סטודנט, רישיון נהיגה ותעודת חבר של איגוד נגרים כדי להוכיח שאחיה התגורר באזור, אך התובעים המשיכו בתיק.
ב-2016, שופט בשיקגו קבע שדויג "ממש לא צייר" את היצירה השנויה במחלוקת. לאחר פסק הדין, דאג דויג להטיל סנקציות, ובחודש שעבר קבע שופט פיצויים של 2.5 מיליון דולר, וקבע כי פסק הדין הגיע בין השאר משום שלכל הפחות באמצע 2014, "זה היה צריך להתברר ללא עוררין לתובעים ו[בא כוחם] שלטענותיהם אין סיכוי להצליח, ולמעשה, התביעות חסרות ערך עובדתית", אך הם המשיכו בתביעה.
עורך דינו של דויג אמר בהצהרה כי כל כסף שהאמן יקבל כתוצאה מפסיקה זו ייתרם לעמותה שמטרתה לתת לאנשים הכלואים הזדמנויות גדולות יותר ליצור אמנות. ברטלו, הגלריסט בשיקגו, אמר בתורו ל"ניו יורק טיימס" שהוא עדיין מאמין שדויג הוא יוצר העבודה, ושהוא שוקל ערעור "או אפשרויות אחרות".