חיפוש
חדשות
מוזיאונים ותערוכות
אמנות ישראלית
מגזין אמנות
דבר המו"ל
חדשות
מוזיאונים ותערוכות
אמנות ישראלית
מגזין אמנות
דבר המו"ל
מוזיאונים
news

לעת עתה, אין תכניות להסיר את פסל נפרטיטי ומזבח פרגמון ממוזיאון ברלין

ההצהרה מגיעה לאחר שהשרה לגיוון ואנטי אפליה בברלין התבטאה בעד החזרת החפצים לארצות המוצא שלהם

ג'יימס ג'קסון
22 ינואר 2023
שתף
Nefertiti: Philip Pikart; Altar: Tilemahos Efthimiadis

Nefertiti: Philip Pikart; Altar: Tilemahos Efthimiadis

גורמים רשמיים בברלין אמרו שאין תוכניות להחזיר את פסל נפרטיטי או מזבח פרגמון לארצות מוצאם. לנה קרק, השרה לצדק, גיוון ואנטי אפליה בברלין, אמרה לוועדה המשפטית של הפרלמנט של מדינת ברלין ביום רביעי שעבר כי יש "נקודות מבט שונות על צדקת החזקת מזבח פרגמון ופסל נפרטיטי, בפן המשפטי. כמו גם בחוש המוסרי". פסל נפרטיטי ומזבח פרגמון הם שתיים מהאטרקציות הפופולריות ביותר של המוזיאונים של ברלין, המוצגים במוזיאון נויה ובמוזיאון פרגמון בהתאמה.

הצהרה זו באה לאחר שסגניתו של קרק, סראיה גומיס, התבטאה בחודש שעבר בעד החזרת שני החפצים בראיון לעיתון החדשותי Tagesspiegel.

"באופן אישי, אני בעד החזרת מזבח הפרגמון והפסל של נפרטיטי", אמרה גומיס. "מנקודת מבט נגד אפליה, יש לומר: כל נכסי התרבות מאזורים אחרים בעולם אינם שייכים מבחינתנו, הם כאן באופן לא חוקי". היא הוסיפה כי החזרת החפצים לא הייתה החלטתה לקבל.

דבריה של גומיס עוררו ויכוח בגרמניה, כאשר כלי החדשות השמרני Welt פרסם מאמר הערה של מבקר האמנות מרקוס וולר שכותרתו "המונה ליזה שלנו חייבת להישאר בברלין", המתייחס ליופי של הפסל משנת 1340 לפני הספירה, המתאר את אשתו של פרעה אחנאטן. פסל נפרטיטי התגלה באתר המצרי תל אל-עמארנה בשנת 1912 על ידי הארכיאולוג הגרמני לודוויג בורצ'רדט. מצרים דרשה את החזרתו מאז חשיפת הפסל ב-1924, אם כי הקרן למורשת התרבות הפרוסית טוענת שאין לה דרישה רשמית להשבת נפרטיטי. הקרן גם טוענת שהפסל הוצא ממצרים באופן חוקי, אם כי זה שנוי במחלוקת.

טורקיה דרשה זה מכבר את החזרת מזבח פרגמון. מהמאה השנייה לפני הספירה, האנדרטה היוונית העתיקה נרכשה על ידי גרמניה במסגרת הסכם משנת 1879 עם הממשלה העות'מאנית.

הראיון של גומיס הגיע בעקבות החלטתה של גרמניה להחזיר את יצירות הברונזה בנין שלה - אוסף של ברונזה מניגריה של ימי הביניים שנבזז על ידי בריטניה ונמכר לגרמניה.

ההיסטוריון של הקולוניאליזם הגרמני יורגן צימרר אמר ל-The Art Newspaper כי השבת הברונזה של בנין הייתה "פריצת דרך משמעותית, כי המשמעות היא שהאחריות כבר לא הייתה רק לפשעים של ארצך אלא גם על להרוויח מפשעיה של מעצמה קולוניאלית אחרת".

לפי צימרר הסרת פסל נפרטיטי ומזבח פרגמון מארצות מוצאם התרחשה בנסיבות דומות - תחת חוקים קולוניאליים או לחץ פוליטי - ועל פי אותו היגיון יש להחזירם.

משרד המשפטים של ברלין אמר ל-The Art Newspaper: "בעוד שסאראיה גומיס עומדת על השקפתה ומברכת על הדיון הציבורי החי, היא למרבה הצער אינה מסוגלת לדון כעת בענייני השבת חפצים ספציפיים. שאלות כאלה, כמו גם עסקאות עתידיות אפשריות בין מצרים וגרמניה, מוטלות באחריות משרד החוץ הגרמני הפדרלי".

מוזיאוניםמורשת תרבותיתהחזרה למולדתמגזין אמנות
שתף
מידע כללי
אודות
צור קשר
מדיניות עוגיות
מדיניות פרטיות
תנאים והגבלות
פרסום באתר
מדיניות חסות
© The Art Newspaper