אמדיאו מודיליאני ידוע בתור אותו ילד רע מודרניסטי ששתה בכבדות, צייר עירום נשי עם פנים מוארכות, עם שיער ערווה שערורייתי, ושהוא מת צעיר. תערוכה נוכחית במוזיאון אלברטינה בוינה לציון מאה שנה לפטירתו של האמן מקווה לשנות זאת ולהציגו במקום כאינטלקטואל בעל חזון.
"מודיליאני: המהפכה הפרימיטיביסטית" מציגה יותר מ-80 יצירות של מודיליאני לצד בני דורו המפורסמים פבלו פיקאסו, קונסטנטין ברנקושי ואנדרה דריין, המדגישים כיצד מודיליאני הושפע מאמנויות ארכאיות וגלובליות. זה ממצב אותו כאחד האמנים החושבים קדימה בדורו, בכך שהוא מראה שהוא אחד הראשונים שהביט לאחור ומחוץ לצרפת.
"כל מה שנתפס בראשינו, שפיקסו הוא האל על הסוס ומודיליאני הוא קיטש, אינו נכון - עלינו לחשוב על זה לגמרי מחדש", אומר מארגן התערוכה ומומחה מודיליאני, מארק רסטליני. רסטליני כתב את "מחקר קטלוג מודיליאני" המיוחל, שלדבריו יפורסם בשנה הבאה.
התערוכה מתייחסת לעבודות שמודיליאני ראה כנראה במוזיאון האתנוגרפי של פריז, פאלה דו טרוקדרו, יצירות שנלקחו ממושבות צרפתיות.
אחד הפטרונים העיקריים של האמן, פול אלכסנדר, אמר שמודיליאני ביקר בטרוקדרו לעתים קרובות.
רקע זה מהווה נקודת זינוק לטענות מגוונות, המציעות, למשל, כי מודיליאני ביסס את תווי הפנים המורחבים שלו כסימן מסחרי מפסלים אפריקאים וקיקלאדיים כאחד (האחרונים משפיעים גם על צלליות הקימורים של העירום הנשי שלו). הוא התעניין באמנויות אוקיאניה והחמר, והאמנות האסיאתית שימשה השראה להבעות פניו המופנמות בעדינותן.
מהתערוכה עולה כי מודיליאני עסק, יחד ובד ובבד, באמנות הרנסנס, האפריקאית, המצרית, ממזרח אסיה ואמנות יוונית עתיקה.
אלה נופלים תחת מונח הגג הבעייתי שנבחר לשם התערוכה: פרימיטיביסטי. לאחר דיון ממושך בקטלוג התערוכה, המסביר את ההיסטוריה הגזענית של המונח, רסטליני לא ממש מצדיק את הבחירה.
"קשה לדמיין כיצד ניתן להקים תערוכה לציון מאה שנה למותו של אמן מבלי להדגיש את הלחץ על האמן הזה, ובמקרה של אמדאו מודיליאני, מבלי לאמץ את הפתרון הקל של תערוכת היחיד שהשם שלה מושך כותרות",
כותב רסטליני. "אולי היחס שלו לפרימיטיביות עשוי להציע דרך חדשה לראות את האמנות שלו".
• Modigliani: The Primitivist Revolution, אלברטינה, וינה, עד 9 בינואר 2022