לונדון תהפוך ל"צל של עצמיותה לשעבר" תוך חמש שנים בלבד אם יבוא האמנות ימשיך לצנוח, הזהירו אנשי סחר את ממשלת בריטניה, לאחר שנחשף שחלקה העולמי של בריטניה בשוק האמנות ירד ב-3% ל-17% בשנה שעברה - הנמוך ביותר מזה עשור.
הנתונים האחרונים של HM Revenue and Customs, שפורסמו בדו"ח Art Basel/UBS Global Art Market לשנת 2022, מראים כי ערך האמנות והעתיקות שיובאו לבריטניה ב-2020 היה 2.1 מיליארד דולר, ירידה של שליש בהשוואה ל-2019. היבוא ירד ב- 18% בשנה שעברה, מה שהותיר אותם בכמעט מחצית מהערך של 2019.
על פי החשד, הברקזיט הוא הסיבה העיקרית לירידה החדה ביבוא, שנפגע עוד יותר על ידי הקורונה. עורך הדין לענייני אמנות פייר ולנטין אומר: "החובה לשלם מע"מ על יבוא בעת העברת אמנות מהאיחוד האירופי לבריטניה והניירת הנוספת מהווים גורם מרתיע משמעותי", והוסיף: "אספנים אירופאים רבים עזבו את בריטניה. הלירה שטרלינג איבדה חלק מערכה, וכתוצאה מכך מכירות של יצירות חשובות יותר נערכו בניו יורק ולא בלונדון".
אפשרות למע"מ
לפני שבריטניה עזבה את האיחוד האירופי ב-2020, מוכרים אירופאים יכלו להביא יצירות לבריטניה ללא התחשבות בעלות. כעת, הם מחויבים בהיטל של 5%. יתרה מכך, שיעור זה של 5% (הנמוך ביותר באיחוד האירופי, שבו התעריפים נעים בין 5.5% בצרפת ל-21% בספרד) הפך אותו בעבר לבחירה העליונה עבור אלה שרוצים להביא אמנות ממדינות שאינן באיחוד האירופי (בסביבות 80% מתוך הערך של השוק הבריטי מורכב מסחר מחוץ לאיחוד האירופי). עבודות יובאו באופן שגרתי לבריטניה ולאחר מכן נשלחו למדינות אחרות באירופה ללא עלות נוספת.
אלפי סוחרים קטנים יותר, במיוחד אלה שרוב הלקוחות שלהם מבוססים באירופה, נמצאים כעת בסיכון ליפול. סטיב שוולר, שעסקיו שווים מיליון ליש"ט, אומר שהברקזיט "הרס" את החברה שלו כמעט בן לילה. הוא אומר: "חבילה בעלות של 14 ליש"ט כולל מע"מ לאיטליה לפני הברקזיט עולה כעת 22 ליש"ט ללא מע"מ. במקום שלקוח יקבל את הציור ויתלה אותו על הקיר, הוא מקבל הודעת מכס הדורשת מכס יבוא, דמי טיפול ומע"מ של 20% לפני שהוא מקבל אותו. תוספת של כ-230 אירו לפריט של 1,000 אירו."
עם זאת, סוחרים אחרים מאמינים שהברקזיט יכול להוות הזדמנות לחזק את מעמדה התחרותי של בריטניה. אנתוני בראון, יו"ר פדרציית שוק האמנות הבריטית, שעשתה קמפיין להסרת מע"מ היבוא על אמנות, אומר: "היבוא הוא דם החיים המוחלט של שוק כמו שלנו. בלי למשוך אמנות למכירות מחו"ל, לא נוכל לשמור על מעמדנו".
בראון מאמין שהממשלה לא הצליחה לנצל את הברקזיט "על ידי היפטרות ממס שלמעשה מעלה מעט מאוד הכנסות ומהווה חצץ במנגנון של שוק האמנות הלונדוני". הוא מוסיף: "מע"מ יבוא הפריע לאנשים לרצות לעבוד בלונדון ובאמת היווה אטרקציה לעבודות המגיעות לניו יורק ולסין."
לדברי בראון, התשואה נטו ממע"מ על יבוא אמנות עלתה בסביבות 16 מיליון ליש"ט בשנה שעברה - "לא סכום כסף גדול", הוא מציין, בהשוואה ל-130 מיליארד ליש"ט שגויסו מהמע"מ ב-2019-2020.
ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון מבקר בנמל טילברי. הביקושים למשלוח עולים על ההיצע ויוצרים כאב ראש נוסף עבור אלה שקונים ומוכרים אמנות
צילום: אנדרו פרסונס/רחוב דאונינג מס' 10; Crown copyright
עם זאת, ולנטין אינו משוכנע שהממשלה תקשיב, במיוחד באקלים הכלכלי הנוכחי - באפריל המשרד לסטטיסטיקה לאומית חשף שהאינפלציה הגיעה ל-7% בחודש מרץ, בעוד החזאים אומרים שבריטניה עלולה ליפול למיתון בקיץ. "אני לא יכול לראות איך, כשהאינפלציה וחשבונות האנרגיה יצאו מכלל שליטה, הממשלה מוותרת על מס עבור אספני האמנות המובחרים ועסקי האמנות", אומר ולנטין.
דובר משרד האוצר הבריטי אמר שהוא לא מגיב "לספקולציות לגבי שינויי מס מחוץ לאירועים פיסקאליים" ודובר המחלקה לדיגיטל, תרבות, מדיה וספורט אומר שהוא "עובד על יוזמות כמו דיגיטציה של מערכת רישוי היצוא למוצרי תרבות כדי להקל עוד יותר על הסחר באמנות ובעתיקות".
עלתה הצעה כי פיתוח נמלים חופשיים ברחבי בריטניה יכולים להועיל לשוק האמנות; מתקנים כאלה היוו ברכה ליעדי אמנות אחרים כמו ז'נבה, ציריך, סינגפור ובייג'ין. אבל לפי פיונואלה רוג'רס, המייסדת והמנהלת של חוק אמנות הבד, ממשלת בריטניה החליטה במהלך התייעצויות שהנמלים החופשיים של המדינה "באופן מפורש לא ישמשו" לאחסון נכסי יוקרה כולל אמנות "כיוון שהם לא רצו להפוך למקלט מס לנכסים נסתרים לאחר הברקזיט".
הקבלה זמנית מאפשרת כיום דחיית מס על יבוא אמנות בשנתיים, אם כי, כפי שמציין בראון, "עדיין קיימת התפיסה שבריטניה היא מקום מסובך יותר לעשות בו עסקים".
תזוזה מזרחה
עם משטר הסחר הליברלי יחסית שלה, ארה"ב מחזיקה בנתח העולמי הגדול ביותר בשוק האמנות (43% בשנת 2021) במשך יותר מעשור. מתחת לזה, בריטניה וסין נדחקו בעקביות למקום השני. סין תופסת כעת את המקום השני, עם נתח שוק של 20%.
הונג קונג - שנהנית מיבוא אמנות ללא מס וללא מס עושר, מתנות, עיזבון או רווחי הון - הופכת יותר ויותר למקום אטרקטיבי להעברת יצירות גדולות למכירה פומבית, למרות התקיפות המתמשכות של בייג'ינג נגד התנגדות בעיר הגדולה וכן הגבלות קורונה מחמירות.
בהתאם לכך, בתי המכירות מגבירים את פעילותם שם. כריסטי'ס מתכננת לעבור למטה חדש באסיה ומתרחבת בהונג קונג ב-2024, בעוד פיליפס תעבור למשרדים הראשיים החדשים שלה באסיה במחוז התרבות ווסט קאולון בסתיו הקרוב.
על פי דו"ח Art Basel/UBS, לפחות 25 עסקים חדשים של מכירות פומביות נפתחו בסין מאז 2020, וכ-30 גלריות חדשות הושקו ב-2021.
על הבלוק
באשר לבריטניה, דוברת כריסטי'ס מציינת כי חלה "ירידה" במשלוחים ממדינות האיחוד האירופי למטה החברה בלונדון בין השנים 2019 ל-2021. בשנת 2017 ביטלה כריסטי'ס את מכירות האמנות העכשווית שלה בלונדון, בחודש יולי, והשיקה אותן מחדש במכירות יום ב-2018 ובחזרה המלאה של מכירות הערב ב-2019.
הצמצום בהצעות, אומרת הדוברת, הוא "חלק מהאסטרטגיה העסקית שלנו לצמצם חלק מהנפח ולהתמקד בהצעות בעלי ערך גבוה יותר". בנוסף, מספר העבודות שנמכרו ביותר מ-5 מיליון ליש"ט בלונדון עלה מ-26 ב-2019 ל-30 ב-2021.
הדוברת של סותבי'ס, אומרת שהמשלוחים ממדינות האיחוד האירופי בשנה שעברה היו ברמות הגבוהות ביותר מאז 2018. הסטטיסטיקה הכוללת של יבוא לבריטניה "לא הייתה זמינה", עם זאת.
מכירות מקוונות וסטרימינג בשידור חי יוצרים פרצות משפטיות נוספות. קלייר מקאנדרו, מחברת הדו"ח של ארט באזל/UBS, מציינת כיצד מכירות פומביות בשידור חי הביאו לכך שניתן לקנות ולמכור יצירה בו-זמנית בשווקים שונים, תוך הצגת הזדמנויות וניצול פערי המס. "זה מפעיל לחץ על מקומות שלא מקבלים את האיזון הרגולטורי הנכון, כי לאנשים תהיה יותר ויותר בחירה היכן לקנות ולמכור", היא אומרת.
בעוד שמרכזים מחוץ לאירופה הרוויחו הכי הרבה מהסחר האבוד של לונדון, ייתכן שגם השווקים בצרפת ובגרמניה נכנסו קצת את לרפיון, במיוחד במכירות פומביות. לאחר צניחה של יותר מ-30% ב-2020, המכירות בצרפת זכו לעלייה חזקה במיוחד ב-2021, עלייה בערכה של 50% ל-4.7 מיליארד דולר, מה שהביא את השוק לנקודת השיא שלו מזה עשר שנים.
לטענת מומחים, כמה ממדינות המפרץ בוחנות דרכים להגביר את מעמדן כשערים לשוק האמנות, כולל הכנסת תקנות מסחר נוחות יותר. בדובאי, למשל, מס יבוא על אמנות נאה נגבה כיום ב-5%, אם כי לעתים קרובות נוסף גם מע"מ נוסף של 5%.
תחזית משלוחים
קוץ נוסף בשוק הבריטי מאז הברקזיט היה הזמינות של משלוחים "בכל מחיר, שלא לדבר על המחיר הנכון", אומר אנליסט שוק האמנות איוון מקוויסטן, שמציין שהאמון הלך והתמעט בקרב המוכרים. "סוחרים בארה"ב, למשל, שמעו כל כך הרבה דיבורים על כמה מאתגר זה הולך להיות שהם פשוט ישבו וחיכו.", הוא אומר. עיכובים במשלוח לאיחוד האירופי של בין ארבעה לשבעה שבועות אינם נדירים.
ג'וזף אביסאלה, המנהל הכללי של חברת הספנות לאמנות יפה Convelio UK, אומר שהירידה ביבוא נובעת לא רק מברקזיט, אלא גם מדינמיקה בשוק. "הברקזיט יצר שפע של מורכבויות נוספות, כגון הצורך במספר EORI [רישום וזיהוי מפעילים כלכליים] לייצוא או יבוא, ועלויות, כגון עלויות שחרור ממכס ו-Tee Forfaitaire בצרפת. זה בהחלט השפיע על קושי היבוא לבריטניה", הוא אומר. "כתוצאה מכך, חלק מהגלריות בחרו להפסיק לייבא סחורות לבריטניה; במקום זאת, הם מחפשים כעת למכור ישירות מהמקום שבו הם מוצאים פריטים, כמו בצרפת, איטליה או ספרד".
אביסאלה אומר שהצוותים העולמיים של החברה שלו רואים כעת "עלייה ברורה" בבקשות לשלוח לדרום מזרח אסיה. "בהסתכלות על הדינמיקה הכוללת של השוק, אנו מצפים שהצמיחה של סין ככוח קנייה תימשך בשנים הקרובות, כאשר מספר ה-HNWIs [בעלי שווי נטו] צפוי להכפיל את עצמו עד סוף העשור", הוא אומר.
אפקט כדור שלג
לפי הנתונים האחרונים של היועצים EY, יותר מ-7,000 עובדים פיננסים עזבו את בריטניה לאיחוד האירופי מאז הברקזיט. קשה יותר להשיג נתונים מדויקים על מספר עסקי האמנות שעברו מלונדון - מיד לאחר יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי, חצי תריסר גלריות בבעלות איטלקית סגרו או צמצמו את פעילותן בבירה. מקקוויסטן חושב ש"המבחן האמיתי" יגיע בקיץ 2023 "שנעבור את הקורונה לחלוטין".
ולנטין מתאר את זה כ"אפקט כדור שלג". הוא אומר: "כאשר בתי המכירות הפומביות הראשיים מצמצמים את מספר המכירות בלונדון, הם מפטרים עובדים. הגלריות הגדולות הולכות אחריהן. מומחי האמנות עוברים לערים בהן הם יכולים למצוא תעסוקה כמו ניו יורק, הונג קונג, פריז וציריך".
יש המזהירים שמה שקרה לפריז בשנות ה-60, כאשר הנהגת מערכת מסובכת של מסים ותמלוגים על מכירות אמנות תרמה למעבר של השוק לארה"ב ובריטניה, עלול לקרות לבריטניה. אולם לעת עתה, גורמים כמו יציבות פוליטית, איכות חיים, תשתיות וחדשנות הופכים את לונדון למרכז הפיננסי מספר אחת באירופה, לפי דירוג של צוות החשיבה Z/Yen Group.
עם זאת, רוג'רס מאמין שזה עשוי להשתנות אם לא יוכנסו תמריצים שיעודדו מומחים ועסקים להישאר. "בכלל, אנחנו בהחלט לא מגדילים את המומחיות שלנו באמנויות בלונדון, בעוד שהרבה מדינות אחרות ברחבי העולם שופכות כסף על תרבות ומושכות כישרונות", היא אומרת. "אם לא נתחיל להפוך את המדינה לאטרקטיבית יותר לשוק האמנות ואם המכירות ואנשי הניהול ימשיכו לזלוג מלונדון, אז אולי זה יהיה מעט מדי ומאוחר מדי".