יותר ממאה שנה לאחר מותו של אמדיאו מודיליאני (1884-1920), קונסורציום של היסטוריונים לאמנות ומומחי שימור, שכונסו על ידי "קרן בארנס" בפילדלפיה, מגלים היבטים נסתרים של הטכניקות של האמן, הודות לטכנולוגיות מחקר ואנליטיקה חדשה.
מודיליאני, שעבר הכשרה קלאסית במולדתו איטליה, היה אחד מאמנים צעירים רבים, שהתכנסו בפריז בתחילת שנות ה-1900. אבל סיפור חייו הבוהמייני כבר מזמן האפיל על הישגי האוונגרד של הקריירה הקצרה שלו.
הוא זכה לכינוי מודי, משחק מילים בצרפתית ל"מקולל", הוא היה מעורב בשורה של פרשיות אהבים סוערות, חי במצב של עוני, נאבק באלכוהוליזם והתמכרות לסמים, ומת משחפת בגיל 35 בלבד.
אבל המוניטין של מודי סותר גוף עבודה מאופק מבחינה סגנונית ומיומן מאוד. "מודיליאני מקרוב", תערוכה גדולה שנפתחת החודש ב"קרן בארנ"ס, יוצאת לפרק את המיתוס ולנתח את שיטות העבודה של האמן.
באופן יוצא דופן, מאורגנת התערוכה על ידי היסטוריונים ומשמרי אמנות העובדים במקביל. האוצרת הראשית של "בארנס", ננסי אירסון, ומנהלת השימור הבכירה, ברברה באקלי, מצטרפות לאוצרת היועצת סימונטה פראקלי ולאנט קינג, משמרת ציורים ב"טייט" בלונדון.
צילום רנטגן של הציור, חושף שרטוט תחתון. האמן עשה לעתים קרובות שימוש חוזר בבדי ציור - עד שישה צבעי בסיס נמצאו במהלך הניתוח
באדיבות קרן בארנס
הפרויקט, הכולל 28 מוסדות וקומץ השאלות פרטיות, מתבסס על מחקר קטן יותר שבוצע במקור בשנים 2017-18, כאשר 12 מוזיאונים בחנו את העבודות שהושאלו לתערוכת הסקר Modigliani של "טייט מודרן", שאצרו יחד איירסון ופראקולי. הפרויקט משלב גם ממצאים ממחקר 2018-21 של כל הציורים והפסלים באוספים ציבוריים צרפתיים.
למרות שאסור לה להשאיל יצירות בגלל הסכם הנאמנות של מייסדה אלברט סי בארנס, הצטרפה הקרן לחקירה של "טייט". "קרן בארנס" מחזיקה ב-16 מתוך למעלה מ-60 היצירות של מודליאני, שנלמדו עבור התערוכה החדשה. בארנס היה פטרון מוקדם של האמן, ואסף את היצירות הראשונות שלו ב-1922, השנה שבה הקים את הקרן.
"יש עדיין כל כך הרבה מה ללמוד על מודיליאני כאמן", אומר אירסון, שעמד בראש פרויקט התערוכה לאחר שעבר ב-2018 מה"טייט" ל"בארנס". לא ברור מה קרה לתכולת הסטודיו שלו לאחר מותו, וכן הוא לא הותיר אחריו כתבים המתארים את תהליך היצירה שלו. "יש הרבה השערות ויצירת מיתוסים, אבל למעשה כשמתחילים להסתכל על היצירות הפיזיות עצמן, הן מציעות אתגר לחלק מהסיפור".
טעות נפוצה היא שסגנון החתימה של מודיליאני של דמויות מפושטות ומוארכות מעולם לא השתנה. "מודיליאני צייר רק ארבעה נופים", מציין קינג. "הוא התמחה בדיוקנאות, אבל במובן מסוים זה אפילו יותר מרתק לראות איך הוא מתפתח כאמן עם הנושא האחד הזה".
מה שמסתתר מתחת
התערוכה נפתחת בעבודות שיצר מודיליאני לאחר שהגיע לראשונה לפריז, שבמהלכן עשה שימוש לעתים קרובות בבדי ציור ישנים, וצייר גם על קומפוזיציות שלו, שנדחו, וגם על עבודות של אחרים. ניתוח רנטגן חדש חשף שלוש סקיצות שלא היו ידועות בעבר מתחת לעבודה הדו-צדדית משנת 1908 Nude with a Hat/Maud Abrantès ב"מוזיאון הכט" של אוניברסיטת חיפה. משמרים צרפתים מצאו שישה ציורים בסיסיים ב-Antonia (בסביבות 1915), מה שגרם לתיאוריה לפיה התנאים בזמן מלחמה אילצו את האמן העני למחזר מחדש בדי קנבס, במקום לצייר על חדשים.
אבל מחקר חדש זה מצביע על כך שחסרונו של מודיליאני לא היה המניע היחיד. מודיליאני הרוויח 500 פרנק עבור עבודת הדיוקן הראשונה שלו, Jean-Baptiste Alexandre with a Crucifix (1909), ובכל זאת בחר לצייר את העבודה על בד ישן. עבור "The Pretty Housewife " (1915), הוא עבד בשכבות דקות שמזגו את גוון העור של היושב וסל הנצרים עם הצבעים והמרקמים של הציורים הבסיסיים. "זו דרך עבודה בעלת תושייה", אומר אירסון.
תצוגות אחרות יתקדמו בטכניקת הציור המוקפדת של מודיליאני. "חשבו שפלטת הצבעים שלו הייתה מוגבלת למדי", אומר באקלי. "אבל ברגע שאתה מתחיל להסתכל מקרוב, אתה רואה שהוא משתמש בצבע ממש במיומנות." הוא חשף הבזקים של קרקע הבד הכחול-אפור כדי להוסיף עומק לעירום הנשי הפרובוקטיבי שלו, "המנוגד ומשלים את הגוונים הוורודים והחמים של הבשר". לפעמים הוא השתמש בפיסת בד או נייר כדי להחליק את מרקם העור, מוסיף קינג. "בהתבסס על המידע של הציורים שלו, אנחנו לא חושבים עליו כעל אמן כאוטי בכלל."
באשר לפסלים ששלטו בפרקטיקה של מודיליאני בין 1911 ל-1913, נראה שהמדע תומך לפחות בחלק מהמיתוסים. ניתוח חדש של שמונה ראשי אבן מגולפים הניב "אחת התגליות היפות ביותר", אומר אירסון. הצטברויות שעווה נמצאו על גבי מספר ראשים, בהתאם לאנקדוטות לפיהן מודיליאני שרף נרות מעל הפסלים בסטודיו שלו, שיצרו אווירה של מקדש עתיק. משטחים חלקים וסימני בנייה נותנים משקל גם לדיווחים שהאמן הבריח גושי אבן מאתרי בנייה בפריז.
המשמרים מקווים שגוף המחקר הטכני החדש הזה, שנצבר במשך שנים, ישמש כ"קרש קפיצה" להמשך הלימוד על מודיליאני, אומר באקלי.
"כנראה, במובנים מסוימים, שהפרויקט שלנו מעלה יותר שאלות ממה שהוא עונה עליהן, כי אתה תמיד צריך לסייג את הממצאים שלך", מודה אירסון. אולם בסופו של דבר, הגישה המעמיקה של התערוכה חושפת מסקנה ברורה בתמונה גדולה יותר: "זה מראה שמודיליאני הוא אמן מורכב".
• Modigliani Up Close, קרן בארנס, פילדלפיה, 16 באוקטובר עד 29 בינואר 2023